התשובה
במסכת שבת מסופר שאביי אמר: "תיתי לי, דכי חזינא צורבא מרבנן
דשלים מסכתיה עבידנא יומא טבא לרבנן". מכאן נראה שהשמחה היא
ביום הסיום. וכן הסברא נותנת. שהרי השמחה היא בלימוד התורה
והשלמת מצוה ולא שייך שישמח היום על מצוה שגמר לפני שלשה
שבועות. וכן מההשוואה בפוסקים סעודת המצוה בסיום מסכת היא על
לימוד חלק זה בתורה. ומספר במסכת שבת (קיח ע"ב): "ואמר
לסעודת מילה נלמד שעיקר השמחה היא עם עשיית המצוה ולא זמן מה
לאחריה. (וכן עולה משמחת שלמה על כך שניתנה לו החכמה).
