התשובה
מותר לחלקן אם מלמדים את האוכלים לברך עליהן. אם לא מלמדים
הרי יש כאן הכשלה באכילה ללא ברכה.אומנם נהגו להקל בהגשת
אוכל למי שאינו מברך כשיש צד מצוה בדבר. אולם פה אין צד מצוה
במציצת סוכריות. אדרבה, איני בטוח שההתאמה בין שני הדברים
(תפילין, סוכריות) כ"כ ראויה. יש אולי בנתיתת סוכריה אחר הנחת
תפילין זילותא לתפילין והרגשת סחר-מכר: הנחת תפילין תמורת
סוכריה. ואולי עדיף ליתנם לשמחה של מעוטי יכולת וכד' ולא לערב את
הנחת התפילין בכך.
