ראיתי שמצד אחד מובא פסק המתבסס על גמרא שלפיו קדושת בית
מדרש גדולה מקדושת בית כנסת. מצד שני גם במשנה ברורה מופיע
כי יש דברים כמו אכילה ושתיה ושיחת חולין וכדו'' המותרים בבית
המדרש ואינם מותרים בבית הכנסת.
איך זה מתיישב?
שיחת חולין לא הותרה אף בבית מדרש (סי' קנא ס"א). אבל אכילה
ושתיה הותרה לת"ח ותלמידיהם בבית המדרש (שם). וסיבת היתרם של
אלה בבית מדרש מפני שתפילה היא לזמן קצוב פחות או יותר, ואילו
בית מדרש משמש כביתם של תלמידי החכמים השוקדים בו, וע"כ הותר
להם אף לאכול ולשתות.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
