התשובה
ב"ה י"ד תשרי ה'תשפ"א ערב חג הסוכות הבא עלינו ועל כל ישראל לטובה לברכה ולשמחה
- עירוב בערים הגדולות בשבת וביום טוב ובחדרי מדרגות
לכבוד
ר' יהודה לוי הי"ו
שלום וברכה וברכת ה' עליכם
בתשובה לשאלותיך בענייני עירוב, אמנם כל שאלה היא נושא נכבד לדון בו, אך אשתדל לענות, בקצירת האומר, על ראשון ראשון לפי סדר השאלות, וכמעט לא אוכל להביא מקורות מפאת קוצר הזמן:
השאלה העקרונית שלך היא כיצד ניתן לסמוך על עירוב בערים הגדולות? כשאתה מפרט את החששות, כדלהלן:
שאלה א': הרי גוי או מחלל שבת בפרהסיא שאינם בעירוב מונעים מאתנו לעשות עירוב?
תשובה: אכן מה פסק השו"ע או"ח סי' שפב סעי' א; לגבי נוכרי שמונע את חלות העירוב; וכן לגבי מחלל שבת בפרהסיא כפי שנפסק בשו"ע סי' שפה סעי' ב.
הפתרון מקבלים זכות מהרשות השלטונית שיש לה סמכות חוקית (עקרונית) להוציא אנשים מביתם (כמובן זה תלוי במידת הנחישות שלהם, ברצותם מוחלים וברצותם לא) עפ"י שו"ע או"ח סי' שצא וברמ"א בהגה שם, ובנושאי כלים, וכן נוהגים היום.
שאלה ב': הרי עירוב לא מועיל ברשות הרבים גמורה?
תשובה: אכן לדעת חלק מהראשונים רשות הרבים דאורייתא היא כל דרך של רבים מפולשת שרחבה ט"ז אמה, אך יש ראשונים שסוברים שזה בתנאי שהוא מקום שעוברים בו שישים ריבוא ביום (600,00).
כמו כן יש מחלוקת מהי דעת השו"ע בנידון, והמחלוקת היא אינה בהכרח בין הפוסקים יוצאי ארצות אשכנז לפוסקי יוצאי ארצות ספרד, כי יש פוסקים מיוצאי ספרד שמקילים כדעת הסוברים שט"ז אמה בלבד אינה רשות הרבים.
יתירה מכך, גם במקומות שיש 600,00 אלף הולכי דרכים ביום, יש המקילים שרשות הרבים היא דווקא אם הדרך מפולשת מתחילת העיר לסופה (מציאות שקיימת במקומות בארצות הברית).
(עפ"י שו"ע או"ח סי' שמה סעי' ז-ח ובנושאי כלים, ועי' גם ביאור הלכה שם סעי' ז ד"ה אם יש שישים ריבוא בדעת השו"ע בשאלה זו).
לאור זאת הסתמכות העקרונית על העירוב קיימת רק לדעת הסוברים שאין לנו רשות הרבים דאורייתא.
שאלה ג': אמינות העירוב?
תשובה: שאלה זו קיימת בכל נושאי הכשרות, ויש חזקת כשרות לאנשים יראי שמים שעושים מלאכתם נאמנה, ואם יש "ריעותא" באמינות, אז זה עניין מקומי, אך ח"ו לומר ש"אין אמינות בכשרות העירוב.
שאלה ד': האם יש הבדל בין שבת ליום טוב?
תשובה: לגבי טלטול חפצים ברשות הרבים (עירובי חצרות ושיתופי מבואות) יש הבדל בין שבת ויום טוב, כדלהלן:
בשבת - ברשות הרבים דאורייתא – בשבת אסור ולא מועיל עירוב כמבואר לעיל, בשאלה ב'. ואם מדובר ברשות הרבים דרבנן שזה כרמלית - אז ניתן לטלטל רק לאחר שעשו עירוב חצרות ושיתופי מבואות. כי על ידי כך מחשיבים את כל המקום כרשות היחיד של אדם אחד.
להעביר חפצים ביום טוב ברשות הרבים מותר לכתחילה אם ההוצאה היא לצורך שמחת יום טוב של האדם שמוציא או של אנשים מישראל, בין אם מדובר במאכלים או כל דבר שקשור לשמחת יום טוב.
אכן הוצאת חפצים סתם שאין בה צורך יום טוב – במקום שאין עירוב, נחלקו הפוסקים האם הכלל "כשם שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך", זה היתר גורף או לא, אך אפשר לומר שרוב הפוסקים אוסרים הוצאה שלא לתועלת כלל ביום טוב.
משום כך, ראוי להחמיר לכתחילה שלא להוציא ביום טוב דברים "סתם כך" דברים שאין בהם שום תועלת, ואף להוציא אותם מהכיסים.
עי' על כך בית יוסף או"ח סי' תקיח ובשו"ע או"ח סי' תקיח ובנושאי כלים.
כמובן שלגבי איסור הליכה יותר מאלפיים אמה – אין הבדל בין שבת ליום טוב.
שאלה ה': האם למעשה ניתן להעביר בין דירה לדירה בחדר מדרגות ללא עירובי חצרות?
למעשה: חצר משותפת לכמה דיירים אסור מדרבנן לטלטל בה חפצים או כל דבר אחר, הן מבית לבית באותה חצר וכן לא מהחצר לבתים ולא מהבתים לחצר, משום שחצר דומה לרשות הרבים ולכן גזרו עליה (עפ"י רמב"ם הל' עירוב פ"א ה"ה)..
וכתבו האחרונים שבפשטות חדר מדרגות נחשב חצר לעניין זה (אף שהוא מוקף ד' מחיצות) כי הוא מקום משותף של כל דיירי הבית. ולכן אין לטלטל מכל אחת מהדירות בבית משותף לו לדירה אחרת ואף לא לחדר מדרגות בלי שעשו "עירוב חצרות" בין דיירי הבית המשותף.
(עפ"י שו"ע אורח חיים סי' שסו סעי' א; שמירת שבת כהלכתה פרק יז סעי' יא; וכן פסק הראשל"צ הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל, הובאה דעתו בשו"ת במראה הבזק ח"ג סי' מ, הע' 2).
לכן מן הראוי שאדם שגר בשכונה או ישוב שאין שם עירוב דהיינו גדר או צורת הפתח כדין, שודאי שאי אפשר לעשות שם עירוב לכל הישוב לכל הפחות ראוי לעשות עירוב חצרות בכל חדר מדרגות.
כשניתן לעשות זאת בצורה פשוטה; דהיינו לקחת חבילת מצה ועדיף מצה שמורה וכדו' שמועילה גם לאנשים שאוכלים שמורה בכל ימי הפסח וכמו כן שהם יכולות להישמר אפילו שנה, ולתת לאדם אחר שיגביה את החבילה ויזכה בה עבור כל דיירי הבניין, ואז לברך את ברכת העירוב ולומר את נוסח עירוב חצרות.
ובשעת הצורך בדיעבד כשאנשים נתקעו בשבת ולא ערבו, המיקל יש לו על מי לסמוך לטלטל בחדר מדרגות בלבד, בהסתמך על דעת הרה"ג חכם בן ציון אבא שאול זצ"ל שחדר מדרגות שונה מחצר משותפת ואפשר לטלטל שם בלא עירוב חצרות כפי שפסק בספרו שו"ת "אור לציון" (ח"א סי' לא).
כמובן, שבכל ישוב שעשו עירוב עבור כל תושבי העיר או כל תושבי השכונה, הדבר כולל גם את הטלטול בחדרי המדרגות.
בברכת התורה והארץ
שבת שלום וחג שמח ותזכו לשנים רבות נעימות וטובות
אהוד אחיטוב
