התשובה
הסעודה והתהלוכה שעושים בהכנסת ס"ת לביכ"נ היא לכבוד הכותב או הנותן את ספר התורה לבית כנסת על גמר המצוה של כתיבת ס"ת ונתינתו לציבור. ועל כן אין צורך לעשות סעודת מצוה בהעברת ס"ת מביכ"נ לביכ"נ. אולם אם סה"ת שייך לאדם שנתנו על תנאי לבית כנסת, ועתה מעבירו אליכם, יש מקום לכבדו, בדרך כלשהיא, אך נ"ל שאין צורך בסעודת מצוה.
לגבי תקנת פוזנא, ניתן להבין כפי שכתבנו שאין בהעברת ס"ת מביכ"נ לביכ"נ מצוה, שהרי הנודב כבר גמר את ספרו ומצותו ונתנו לביכ"נ.
ואפשר שאין ההדגשה על הנתינה בכבוד, אלא על איסור הנתינה לבית כנסת אחר מפני שהוא כצדקה שניתנה לדבר מסויים, וע"כ אין ליתנו אף בכבוד. אולם כל זה כשבית הכנסת הראשון קיים אולם מה נעשה כשבית כנסת הראשון בטל?! וע"כ ינתן לביכ"נ אחר אך אין צריך לעשות תהלוכה וסעודת מצוה (וכן עשו בס"ת שהובאו מקהילות באירופה לאחר השואה).
לגבי השקעות בספר (הגהה, תפירת מעיל) וכד', אם הספר ניתן בצורה חלוטה לבית כנסת היא מוטלת על בית הכנסת. אולם אם הספר ניתן על תנאי או בהשאלה יש מקום לשתף את הנודב בהוצאות.
ולגבי סעודת המצוה כבר כתבנו שאי"צ לעשותה, אולם ראוי לכבד בדרך כלשהיא את הנודב (כגון לשתפו בסעודת מצוה אחרת בבית הכנסת כגון סיום מסכת וכד').
