תדיר ושאינו תדיר בנטילת לולב

השאלה: בעניין תדיר ושאינו תדיר כשיש מניעה מלקיים עכשיו את התדיר [בעיקר בהקשר של תפילה ונטילת ארבעת המינים]: {א. סברתית, פשוט לי שכל תוש"ת נאמר רק כששני המצוות עומדות לפני, אבל אם מסיבה כל שהיא אני לא רוצה לקיים את התדירה, אין את הכלל}. ב. הבאו"ה הביא בספירת העומר לא לספור לפני ערבית משום תדיר. ג. המקראי קודש הביא בהלכות סוכות שאין בעיה ליטול לולב לפני התפילה, כיון שתוש"ת לא מתקיים פה, כי האדם מחכה לתפילה במניין. ד. אה"נ, הרב פיינשטין סובר שמתקיים תשו"ת בשניהם, ושאין ליטול לפני התפילה. ה. ב'דירשו' הביאו שהרב שך התפלל ביחידיות, כי הוא לא רצה שיראו שהוא מברך על ארבעת המינים בהלל, כיון שלא רצה לברך לפני התפילה, אולם בהמשך מביאים המון פוסקים שחולקים ושאין בעיה בגלל הטעם שהוזכר. קיצור השאלה: כמדומה שהדרך המרכזית בפסיקה בספירת העומר היא לחכות לאחרי ערבית משום תשו"ת, אבל בנטילת לולב שאין את הבעיה הזו [לדוגמא, הפסקת"ש הביא בסתמא בספה"ע שיש בעיה, ובלולב בסתמא שאין (ובהע' הביא הדעה השניה)]. מה ההבדל? בתודה, שילה צבי וואהל, מדברה כעדן. *הספרים לא לפני, אז אולי טעיתי בדעות הגאונים הנ"ל. נ.ב. אני מתנצל על הניסוח המסורבל... לא הצד החזק שלי.

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | י"ב תשרי תשע"ח 10:24

בס"ד


שלום וברכת ד'


בספירת העומר הסיבה שתקנו בסוף ערבית איננה משום תדיר ושאינו תדיר, אמנם החו"י כתב כן, אבל עיקר הטעם הוא כפי שכתב המור וקציעה  שכך היה המנהג והשאירו את המנהג (עיין באו"ה סי' תפט סעי' א ד"ה אחר). ולי נראה שתקנו ספה"ע אחר ערבית כדי שלא ישכח אדם ספירת העומר ולכן הצמידו אותה לסוף התפילה, שאם היה אדם סופר בכל שעה שירצה יבואו חלילה לידי שכחה. על כן הצמידו את הספירה לתפילה ובודאי שק"ש קודמת שהיא דאורייתא ובספה"ע מחלוקת. אבל בלולב אין סברות אלו, שברור שכל אחד יקח ד' מינים, ועל כן לא חששו שיברך לפני או אחרי התפילה שאין בזה דין של תדיר ושאינו תדיר שאין אלו שתי מצוות העומדות בזמן אחד. 


חג שמח

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 

toraland whatsapp