האם ניתן ללמוד מהיתר סחיטת ענבים לקדרה לסחיטת המגבונים בזמן הניגוב?
בזמן סחיטת הענבים יש כאן חומר ששייך בו איסור תורה לכו"ע, אופן הפעולה "סוחט אדם" משמע שההתר לעשות כן הוא בכל אופן גם בדרך שדרכו בכך (וכן מבואר ברמב"ם), במהלך הנפילה מהאשכול לקערה יש תוצר של משקה הניכר לעין. ובכ"ז פסקו כל הפוסקים להתר. במגבונים בחומר הנסחט יש מח’ ראשונים אם שייך בו סחיטה דדש, אופן הפעולה הוא של ספיגה ולא סחיטה, וכן המשקה הנסחט נוגע מיידית בצואה מתחתיו ובמגבון מעליו ואין כאן יצירת משקה בעין כלל (הלחות הנשארת לאחר הניגוב לא חמורה מהלחות הניכרת על פני הקדרה ויד האדם הסוחט, ונראה שלא שייך לאסור בגללה, כיוון שאין זו תוצרת חשובה כלל או מפני שגוף התינוק חשיב לעולם כסוחט לאיבוד שאין בו מקום קיבול משקים כלל, לעומת זאת המשקה הנצרך מיידית להרטבת הצואה חשיב כנכנס למאכל ומוכח מסוגיין שאין בו איסור).
בס"ד
שלום וברכת ד'
סחיטת ענבים הותרה כיוון שזה אוכל לאוכל. כאן המגבונים אינם אוכל, ולכן אסור להוציא משקה מבגד ומוכין (כמבואר סי' שכ סעי' טז מ"ב ס"ק מד) מכיוון שאין זה מאוכל לאוכל. ויש בזה פס"ר אפילו שאינו מתכוון.
בברכת התורה והארץ
הרב יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
כפר דרום אשקלון
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
