התשובה
שלום וברכה וכל טוב
בתשובה לשאלתך, נשיב תחילה בקצרה, ולאחר מכן נבאר את הדברים:
- אם מדובר כשהעסק הוא של גוי אך אדם מישראל הוא קיבל זיכיון/שכירות להפעיל אותו, צריך לקבוע שם מזוזה, ולגבי הברכה בזמן קביעתה הדבר תלוי במחלוקת הפוסקים אם בכלל מברכים על מזוזה שקובעים בחנויות או במשרדים.
- אולם אם העסק הוא של גוי והגוי מפעיל אותו או גוי אחר, במקרה כזה להימנע מלתת לו מזוזה, אלא אם כן הדבר יגרום איבה מצד הגוי.
תשובה מורחבת:
התשובה לשאלה תלויה באיזה מקרה מדובר:
האם מדובר בעסק הוא של גוי אך אדם מישראל הוא קיבל זיכיון/שכירות להפעיל אותו. או שמדובר שהעסק של הגוי וגם הגוי מפעיל את העסק ומבקש לקבוע מזוזה בפתחו. ונבאר את הדברים:
- א. כשהעסק של גוי אך ישראל שוכר אותו מהגוי
- כאשר העסק של גוי וישראל שכר ממנו את העסק, הדבר דומה למה שפסק השו"ע יו"ד הלכות מזוזה סימן רפו סעיף כג: "השוכר בית מעובד כוכבים, חייב במזוזה".
- וכיוון שגם חניות ומשרדים חייבים במזוזה כפי שפסק השו"ע (שם סעי' ב):
- "בית התבן, בית העצים ובית הבקר חייבים".
- אם כן גם חנויות ובוודאי משרדים שיש בהם סוג של בית דירה חייבים במזוזה. וכיוון שכך אם ישראל שכר חנות מגוי, חובה עליו לקבוע בה מזוזה. וכיוון שרבים נוהגים לברך על מזוזות במשרדים ובחנויות, רשאי אדם לברך בקביעת מזוזה בחנות כזאת.
- ב. כשהעסק של הגוי וגם הגוי מפעיל את העסק ומבקש לקבוע מזוזה בפתחו?
באפשרות זו שהעסק של הגוי והגוי גם מפעיל אותו, אין לקבוע בו מזוזה, כפי שפסק השו"ע יו"ד סי' רצא סעי' ב, שאפילו אם ישראל שכר דירה מגוי, וקבע בה מזוזה כפי שצריך אכן לעשות. מכל מקום כאשר הוא יוצא מהדירה ומחזירה לבעליה הנוכרים אסור להשאירה שם, וז"ל השו"ע:
"ואם שכר הבית מעובד כוכבים, או ששכרו לעובד כוכבים, נוטלה ויוצא".
כלומר, מצד אחד כשישראל שוכר דירה מגוי, על הישראל מוטל לקבוע מזוזה כאשר הוא גר שם, אך כאשר הישראל סיים את השכירות ויוצא מהבית, כשהוא יוצא אסור לו להשאירה בידי הגוי.
לפי זה, כל שכן שאם נוכרי מבקש מישראל שייתן לו מזוזה לקובעה בדירתו או בבית העסק שלו שאין לעשות כן, וכפי שפסק הרמ"א שם בהגה, וז"ל:
"הגה: ועובד כוכבים שבקש שיתנו לו מזוזה, ורוצה לקובעה בפתחו, אסור ליתנו לו (כך השיב מהרי"ל) ונראה לי דמ"מ במקום דאיכא למיחש משום איבה, ושירע משום זה לישראל, שרי".
כוונתו לתשובה בשו"ת מהרי"ל החדשות סי' קכג, תשובה שלא נדפסה בכל הדפוסים כנראה מחמת הצנזורה כפי שמצויין במהדורה החדשה שגם נמצאת בפרוייקט השו"ת של אוניברסיטת בר-אילן. בתשובה זו מביא המהרי"ל שלוש סיבות מדוע שלא למסור מזוזה לגוי:
- חשש סכנה – שהגויים יאמרו שהישראל עושה כשפים ויבוא לידי סכנה – כלומר, אף אם הנוכרי מבקש מזוזה, אך קיים חשש לסכנה מגויים אחרים.
- חשש לביזיון – שהגויים יבזו את המזוזה.
- קיים חשש שמא יבוא ישראל זר למקום ויראה בעל עם מזוזה ויטעה שגרים בבית זה יהודים, והוא עלול להסתכן
לכן יש להקל ולתת לנוכרי מזוזה רק במקום שיש חשש לאיבה אם הנוכרי לא יקבל ממנו מזוזה ועלול להיגרם לישראל נזק כתוצאה מכך.
אמנם יש מן האחרונים שחלקו על הרמ"א והקלו בנסיבות נוספות, אך באופן פשוט ראוי להימנע ב"שב ואל תעשה".
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
