התשובה
ב"ה י"ד סיוון שנת השבע ה'תשפ"ב
שלום וברכה וכל טוב
בתשובה לשאלותיך:
- מהם ההלכות שנאמרו לגבי ברכת כהנים על ידי כהן צעיר מעל בר מצווה שלא נתמלא זקנו?
- כיצד ינהג כהן שמאריך בתפילתו?
- נשתדל לענות על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון.
- א. כהן שלא נתמלא זקנו והגיע לגיל מצוות אף שלא ידוע אם הביא שתי שערות נושא כפיו לבד באופן אקראי, אך לא באופן קבוע מפני כבוד הציבור. אך אם יש כוהן נוסף שעולה לדוכן יכול לשאת כפיו באופן קבוע (עפ"י שו"ע או"ח סי' קכח סעי' לד). הגדרת אקראי לעניין זה היא, שאם יש בבית הכנסת מידי פעם כוהנים נוספים והוא נושא יחד איתם כפיים. אז רשאי לשאת כפיו לבדו, כי באותם פעמים שהוא לבד נחשב הדבר כאקראי.
- ג. וכתבו הפוסקים המנהג כיום להקל כדעת הסוברים שאם אותו נער צעיר הוא הכהן היחיד שמתפלל בבית הכנסת באופן קבוע, הוא רשאי לשאת כפיו גם באופן קבוע, כמובן שהוא מעל גיל בר-מצווה (ביאור הלכה שם ד"ה ומיהו). אך כיוון שיש חולקים, אז ראוי שהגבאים ישתדלו לשכנע כהן נוסף שיבוא להתפלל איתם, אך אם לא הצליחו יכול הנער הצעיר מעל בר מצווה לישא כפיו בקביעות (עפ"י שו"ת מנחת יצחק ח"ו סי' טו).
- ד. כמו כן במקומות בהם רוב המתפללים הם נערים צעירים ישיבות לצעירים וכן מניניי נערים (תנועות נוער וכדו') רשאי כהן כזה לשאת כפיו בקביעות, כיוון שרוב הציבור לא נתמלא זקנם אין כאן חשש לכבוד הציבור (הגר"ע יוסף זצ"ל.
- ה. כהן שמאריך בתפילתו באופן קבוע, הדרך הטובה ביותר שיטול ידיו לפני ברכות קריאת שמע, ויעמוד בתפילת שמונה-עשרה סמוך לארון הקודש, וישתדל לסיים תפילתו לפני רצה וכך יעקור רגליו בזמן ויעלה לדוכן.
- אך אם לא מצליח לסיים תפילתו לפני כן עליו לזוז במקומו מעט קדימה כשמגיע השליח ציבור לברכת "רצה", ואז אם יסיים ברכת "הטוב שמך ולך נאה להודות" יחד עם השליח ציבור, יהיה רשאי לשאת כפיו. אך במצבים אחרים אינו רשאי לשאת כפיו.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
