התשובה
שלום
להלן מספר מקורות לברכת מי שברך לחולה:
1. בבא בתרא קטז ע"א
דרש ר' פנחס בר חמא: כל שיש לו חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים, שנא': +משלי ט"ז+ חמת מלך מלאכי מות ואיש חכם יכפרנה.
2. שולחן ערוך יורה דעה סימן שלה סעיף י
הגה: י"א שמי שיש לו חולה בביתו, ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים (נ"י פרק י"נ), יוכן נהגו לברך חולים בבהכ"נ, לקרא להם שם חדש, כי שנוי השם קורע גזר דינו. ניחום אבלים, קודם לביקור חולים (כל בו).
3. לבוש יורה דעה סימן שלה
יש מי שאומר מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים, וכן נהגו לברך את החולה בבית הכנסת לבקש עליו רחמים. ומשנין את שמו לקרוא לו שם חדש, דשינוי השם קורע גזר דינו של מקום, דכאיש אחר הוא שאין זו הגזירה נגזרת עליו. ניחום אבלים קודם ביקור חולים, שזה הוא גמילות חסד עם החיים ועם המתים וזה אינו גמילות חסד אלא לחיים.
4. ערוך השולחן יורה דעה סימן שלה סעיף יב
י"א שמי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם שבעיר שיבקש עליו רחמים ושיברכנו וכן נהגו לברך את החולים בבהכ"נ בשעת קריאת התורה דאז רחמים מתעורר ואם המחלה חזקה משנין השם כלומר שמוספין לו עוד שם לשמו דזהו אחד מהדברים הקורעים גזר דין של אדם כמו שאמרו חז"ל בר"ה [ט"ז ב] ויש מי שרוצה לומר דכשהחולה במקום אחר לא יתפללו עליו דמי יודע אם הוא חי ולענ"ד לא נהירא כלל שהרי אפילו בגט מחזקינן ליה בחיים דרוב חולים לחיים [גיטין כ"ח א] וכ"ש לעניין תפלה וכן המנהג הפשוט ואין לפקפק בזה כלל וניחום קודם לביקור חולים דזהו חסד עם החיים והמתים וביקור חולים לחיים לבד אבל אם יודע תועלת להחולה ביקור חולים קודם:
5. שו"ת ציץ אליעזר חלק ה - רמת רחל סימן יז
ועולה לפי"ז בדעתי לומר דאולי הכוונה של הד"מ בכתבו בלשון של שמזה נהגו דר"ל דמכיון דשמעינן דנכון הדבר לילך אצל חכם שבעיר שיבקש על החולה רחמים, לכן היות שלא כל אדם יכול להנהיג א"ע בכך לילך אצל החכם מסיבות שונות, וגם ובעיקר בכדי שלא יטרידו את החכם הטרוד בלימודו וכל צרכי העיר מוטלים עליו, משום כך הנהיגו שבמקום ההליכה התמידית אצל החכם יברכו את החולה בביהכ"נ בשעת קריאת התורה שאז הוא שעת רחמים וגם נמצאים שם כרגיל כל פני העיר והחכם בתוכם אשר מצטרפים לבקשה ועונים אמן, ויעלה זה להם כאילו דרשו פני החכם. וביותר, דמכיון שנמצאים באותה שעה עדת מתפללים וספר התורה מונחת לפני הקהל הרי מעמד קדש זה כשלעצמו נחשב לא פחות מהדרישה לפני החכם, כי הרי המטרה היא הדרישה לפני אלקים באמצעות הנביא או החכם המופשט יותר מן הגשמיות ומקיים ביתר שאת ויתר עז הולדבקה בו. לכן גם הדרישה במעמד קדש זה אשר השכינה שרוי בו נחשב ג"כ דרישת אלקים ויוצאים בכך כדרישה באמצעות החכם.
