תפילת מנחה והנחת תפילין בר מצוה

השאלה: שלום הרב. שמי איתן בירנבאום ואני לומד בישיבה הגבוהה תל-אביב "מעלה אליהו". לפני זמן מה נקלעתי לסיטואציה שהעלתה שאלה מעניינת: 1. הקב"ה זימן לידי את הזכות ללמד ילד "חילוני" לקראת בר המצווה שלו. 2. ילד שלא ידע מה זה תאריך עברי, ולא ידע לומר נכון "שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד". אני הייתי ממש נציג מסורת ישראל בעולם מבחינתו, ומבחינת משפחתו. ייצוגיות זו היא נקודה משמעותית לשאלתי. 3. כהכנה למפגש עם המשפחה והילד, הודגש לי שעמידה בזמנים חשובה מאוד לרושם הרציני מול המשפחה. 4. רוב המפגשים היו ב"זום". 5. אחד האירועים הגדולים להם ציפה הילד, הוא הנחת התפילין. הנחת התפילין הייתה צריכה להיות לפני שבת העלייה לתורה. 6. לאחר כמה נסיונות וביטולים עלה זמן אופציונאלי להנחת התפילין: כ50 דקות לפני השקיעה. ביום רביעי, 3 ימים לפני תחילת סגר ראש השנה. לא הייתה אופציה מבחינתם ביום אחר בהמשך השבוע. ובשבוע שאחרי זה כבר סגר. 7. האמא אמרה שתברר עם בעלה האם יוכל להגיע בזמן הזה. 8. הגיע היום, והיא לא עדכנה אותי. אני הבנתי מכך שהיום לא מתאים. 9. כאן אציין שהילד כבר עבר מעט את גיל 13. 10. אחה"צ, כמה דקות לפני המועד שאני הגדרתי לעצמי כלא רלוונטי, מתקשר הילד בהתרגשות ומוודא איתי שהוא לא שכח כלום, ומעדכן שיוצא לבית הכנסת. 11. אני הופתעתי לחלוטין, אך לא שידרתי זאת. אמרתי לו שאני גם בדיוק יוצא, ושאאחר קצת. 12. ביתו רחוק כ2 דקות מבית הכנסת, ואני הייתי בסדר צהריים, רחוק כ20 דק'. 13. אני מקצר תהליכים ועיכובים. הגעתי למצב בו ממש בשקיעה נאלצתי לבחור האם להתפלל מנחה או להניח איתו תפילין, וכל זה כשאני חש צורך להתפנות. 14. מה היה נכון להחליט - לרוץ לחפש שירותים (לא היו קרובים) ולהתפלל מהר מנחה או להניח איתו תפילין ולפספס מנחה? 15. נקודת המוצא שלי הייתה שאסור להניח תפילין אחרי השקיעה (אולי כמה דקות אחריה זה בסדר, אבל רחוק מדי מהשקיעה זה בעיה). 15. מצד אחד: מנחה! חובה הלכתית מובהקת. מצד שני: ספק חילול השם גדול. הילד יתאכזב מאוד (בטח אחרי שהוא כבר חיכה לי לבד ברחוב זמן לא קצר), ההורים יתאכזבו ואולי יקפידו (בטח לאור העובדה שהם משלמים לי עבור כל מפגש), ויווצר רושם כללי מאוד שלילי. אני לא יודע מה תהיה השפעת האירוע על יחסם לקב"ה. אולי עם הסברה נכונה יומתק המקרה, ואולי לא יעזור כלום - מבחינתם הם קבעו זמן בקושי רב, כמה ימים לפני, ואני התנהלתי בצורה לא אחראית בעליל. אשמח לפסיקת הרב: מה נכון היה לעשות במצב כזה? תודה, איתן.

התשובה

הרב יהודה הלוי עמיחי | ג' חשון תשפ"א 19:43

בס"ד


שלום וברכה


א. בנושאים רגישים כאלו חייבים לגלות ערנות מיוחדת ולא לעבוד על פי הנחות או השערות אלא לוודא בפועל מה קורה באותו היום. 

ב. לכל פוסק יש סייעתא דשמיא לפסוק נכון, אבל בדבר שכבר נעשה לא ברור שיש סייעתא דשמיא. 

ג. אם יצאת מהישיבה הייתה צריך לקחת מונית או כלי רכב אחר ולהגיע במהירות האפשרית לבית הכנסת ולא ללכת ברגל וכדו'.

ד. מכיוון שאתה עובד אצל המשפחה של הנער, הם משלמים על כך שכר, בעצם המצב הוא שאתה שכיר שלהם מהשעה שנקבעה בינכם, ואינך חופשי לעשות כרצונך אלא מ 50 דקות קודם לשקיעה השכרת את עצמך להיות פועל אצל המשפחה. ומשעה זו אתה כבר אנוס ולא מחוייב בתפילה. אמנם נפסק בשו"ע  (סי' קי) שבימינו מסתמא בעל הבית נותן לפועל זמן של תפילת עמידה, אבל זה בתפילת השחר וכדו', אבל כאן יכולת להתפלל לפני כן מחצות היום, א"כ מסתמא הם רצו שתהיה ותעבוד בשבילם כל הטכס, לכן לכאורה אולי היה מקום רק לומר הביננו ולא כל התפילה. ואפילו שאנו לא נוהגים  בהביננו אבל שעת הדחק שרי, ובאם זה ימות החורף שלא אומרים הביננו היית חייב לקצר כל ברכה וברכה ולומר רק תחילה וסוף. ולא יתר על כן. 

ה. על כן נראה שהיית חייב לנהל תחילה את הטכס שהושכרת לכך ואתה פועל שלהם, ואם היה נשאר מספר דקות הייתה יכול אולי להתפלל מנחה קצרה ביותר, בצד. ואם לא יתאפשר נראה שזה יוגדר כאונס ולא כפשיעה ואפשר יהיה להתפלל ערבית שתיים.  

ו. אמנם לכאורה יש מקום לטעון שהאמא לא עדכנה אותך על בא האבא, אבל לכאורה היא לא תלתה את הדברים בביאת האב, אלא אמרה שתשתדל שיגיע אבל נראה שבסתמא אם היא לא מודיעה הם רוצים אותך לטכס 50 דקות קודם השקיעה. זה נתון לדיון לפי גירסאות, ולכך אין אפשרות אלא בבית דין. אבל בסתם הדברים נראה שהם שכרו אותך כשכיר לזמן ההוא. 

ז. הדברים מצטרפים לכך שאם תתפלל ותדחה את הטכס יש בכך חילול השם, ובייחוד שכבר אחרת בזמן, ולכן נראה כפי שכתבתי לעיל אות ה, שהנך פועל של בעל הבית בשעות אלו וצריך לעשות עבודתו. 


בברכת התורה והארץ 

יהודה הלוי עמיחי

מכון התורה והארץ 




toraland whatsapp