בשו"ת תרומת הדשן סימן רמב כתוב: דהא פריך תלמודא פ' המדיר הלכה בשוק וראשה פרוע דאורייתא היא דכתיב ופרע את ראש האשה כו' פרש"י אמאי קרית ליה דת יהודים דת משה היא ויחוד אשת איש נמי דאורייתא כדאיתא פ' אין מעמידין ואע"ג דרמב"ם כתב דאינו אלא מדברי קבלה הא איהו נמי כתב דפריעת ראש באשה אינו אלא זהירות מדרבנן כדמוכח מלשונו ומסתמא ס"ל הא דפריך תלמודא דאורייתא ר"ל רמז דאורייתא יש לה..... הרמב"ם בהלכות אישות פרק כד הלכה יא כותב במפורש שגילוי ראש אשה היא דת משה. על איזה רמב"ם מתכוון בעל תרומת הדשן? האם בכלל יש דעה שסוברת שכיסוי ראש הוא רק מדרבנן?
בס"ד
שלום וברכה
לעניין ייחוד הוא מתכוון לרמב"ם אסורי ביאה פכ"ב ה"ב, שם נאמר שייחוד דברי קבלה. ולעניין פריעת ראש הוא מתכוון לרמב"ם אסו"ב פכ"א הי"ז שם משמע שזו גזרה מדברי חכמים כדין האשה ובנה בהמשך דברי הרמב"ם. אלא שדברי הרמב"ם בפרועי ראש זה לאשה שיש כיסוי ראש ואין לה רדיד (אישות פכ"ד הי"ב) לכן זה רק דרבנן אבל כשאין כסוי ראש כלל הוי דאורייתא.
בברכת התורה והארץ
יהודה הלוי עמיחי
מכון התורה והארץ
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
