הלימוד היומי י"ז ניסן ה'תשפ"ד

הלכה יומית: ט"ו תשרי « הקודם | הבא »

טעם מצוות סוכה, לזכור הרעה בימי הטובה, ענווה ושפלות

בזמן הישיבה בסוכה ראוי גם לכוון לטעם המצווה המפורש בתורה, כיוון שטעם מצוות הסוכה מפורש בתורה: "בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ שִׁבְעַת יָמִים כָּל הָאֶזְרָח בְּיִשְׂרָאֵל יֵשְׁבוּ בַּסֻּכֹּת: לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵ-יכֶם" (ב"ח אורח-חיים סי' תרכה, והערות מו"ר הרב צבי יהודה זצ"ל בהלכות הנחת תפילין, "עולת ראי"ה" עמ' כג אות יג).

וביאר הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג פרק מג) את טעם המצווה: "שיהיה האדם זוכר ימי הרעה בימי הטובה, בעבור שירבה להודות להשם ושילמוד מדת ענוה ושפלות...".

באופן קצת שונה כתב  הטור (או"ח סי' תרכה): "...הסוכות שהושיבנו בהם הם ענני כבודו שהקיפן בהם לבל יכה בהם שרב ושמש... לזה צוונו לעשות סוכות כדי שנזכור נפלאותיו ונוראותיו".