הלימוד היומי י"ז ניסן ה'תשפ"ד

הלכה יומית: ט"ז אלול « הקודם | הבא »

וידוי מעשרות, אדם שנתן מעשרותיו כראוי, ממעון קדשך, דוד המלך

המצווה להתוודות על המעשרות האמורה בפרשתנו היא נוגעת דווקא למי שנתן את כל מעשרותיו כראוי, ללוויים ולשאר הנזקקים מעם ישראל. דווקא אדם זה מצווה לעמוד להתפלל ולבקש מרבש"ע (דברים כו, טו): "הַשְׁקִיפָה מִמְּעוֹן קָדְשְׁךָ מִן הַשָּׁמַיִם וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל וְאֵת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתָּה לָנוּ כַּאֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ".

את הקשר בין נתינת הצדקה כראוי לבין נוסח הבקשה: "השקיפה ממעון קדשך וכו'" מבאר הגאון רבי מאיר שמחה זצ"ל (משך חכמה דברים כו, טו) על פי הפסוק (תהלים סח, ו): "אבי יתומים ודיין אלמנות אלוה-ים במעון קדשו". שכוונת דוד המלך ע"ה לומר, שגם כשאדם מרחם על יתומים אין בהכרח שהוא מגדלם בביתו המפואר אלא משאירם בביתם הדל. אך "לא כן השי"ת, הוא מגדלם כבנים ב"מעון קדשו". לכן אחרי נתינת המעשרות אנו מבקשים מהקב"ה: "השקיפה ממעון קדשך", כלומר, שידאג לעם ישראל כבנים "במעון קדשו".