הלימוד היומי י"א ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: א' שבט « הקודם | הבא »

הלכה מדע וטכנולוגיה: אמירות מדעיות בתלמוד

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

אין לחכמי ישראל יומרה להיות מדענים מקצועיים. "חכמה בגויים תאמין". וכשהמדע מתקדם, וכתוצאה מניסויים ותצפיות הוא מגיע למסקנה אחרת, אף אנו משנים את דעתנו בהתאם. הישענותם של חכמי ישראל על חכמי המדע באה לידי ביטוי בדיון אסטרונומי בתלמוד (פסחים צד ע"ב).

 

חכמי ישראל אומרים גלגל קבוע ומזלות חוזרין וחכמי אומות העולם אומרים גלגל חוזר ומזלות קבועין. אמר רבי: תשובה לדבריהם מעולם לא מצינו עגלה בדרום ועקרב בצפון... חכמי ישראל אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למעלה מן הרקיע וחכמי אומות העולם אומרים ביום חמה מהלכת למטה מן הרקיע ובלילה למטה מן הקרקע אמר רבי ונראין דבריהן מדברינו...

[יש שפירשו את הויכוח ביניהם בשאלה ההליוצנטרית או הגיאוצנטרית. חכמי ישראל צדדו בשיטה הקופרניקאית-הליוצנטרית בעוד שחכמי אומות העולם צידדו בשיטה הפתולומאית-גיאוצנטרית (ר' להלן בפרק ו). האסטרונום טיכו ברהה אמר לרעהו היהודי ר' דוד גנז שלא טוב עשו חכמי ישראל שהודו לעמיתיהם הנוכרים, כי דוקא חכמי ישראל הם שצדקו.]

 

הרמב"ם לא רואה פגם בכך שחז"ל הסתמכו בתחום המדעי על מדענים נוכרים שטעו והטעו. הטעות אינה בפסיקת ההלכה, חלילה, אלא ברקע המדעי שעליו היא מתבססת.

ואל תבקשני לתאם כל מה שאמרו מעניני התכונה עם המצב כפי שהוא, לפי שהמדעים באותו הזמן היו חסרים, ולא דברו בכך משום שיש להם מסורת באותם הדברים מן הנביאים, אלא מצד שהם ידעני אותם הדורות באותם המקצועות, או שמעום מידענים7.

ר' אברהם בנו של הרמב"ם מתפעל מיושרם האינטלקטואלי ואהבת האמת של חז"ל שהודו לחכמי האומות.

 

ועתה התבונן מה שהורונו בברייתא זו, ומה יקר עניינה שלמדו. כי רבי לא הביט בדעת אלו אלא מדרך הראיות בלי להשים על לב [לא לחכמי ישראל] ולא לחכמי אומות העולם. והכריע דעת חכמי אומות העולם מפני ראיה זו שחשב כי היא ראיה מתקבלת. כי רבי לא פסק כדעת חכמי אומות העולם, אלא שהכריע דעתם מדעת שיקול הדעת בראיה שזכרנו. זהו שאמר נראים דבריהם... ובאמת נקרא אדון זה רבינו הקדוש, כי האדם כשישליך מעל פניו השקר ויקיים האמת ויכריענו לאמיתו ויחזור בו מדעתו כשיתבאר לו הפכה אין ספק כי קדוש הוא.

מסקנתו היא שרק אמירות הלכתיות של חז"ל הן תורת אמת, אמירות מדעיות המובאות על ידיהם אינן בהכרח תורה.

 

ולפי הקדמה זו לא נתחייב מפני גודל מעלת חכמי התלמוד ותכונתם לשלימות תכונתם בפי' התורה ובדקדוקיה ויושר אמריהם בביאור כלליה ופרטיה, שנטען להם ונעמיד דעתם בכל אמריהם ברפואות ובחכמת הטבע והתכונה, [ולהאמין] אותן כאשר נאמין אותן בפי' התורה שתכלית חכמתה בידם, ולהם נמסרה להורתה לבני אדם... אנחנו מוצאים להם אומרים שלא נתאמת ולא נתקיימו בגמ' דברי הרפואות...

 

בתחום הרפואי הדבר ניכר יותר שההלכה מסתמכת על מדע הרפואה המתקדם. ויישום ההלכה משתנה בהתאם לתמורות במדע הרפואה. לדוגמא, רב ציוה על חולה לאכול ביוכ"פ על סמך יעוץ רפואי מסוים. כעבור כמה שנים התברר, לאור ממצא חדש, שאדרבה, בריא יותר לצום במקרה כזה. הרב יפסוק אחרת בהתאם למידע החדש. מי טעה הרב או הרופא? או שמא אף אחד לא טעה, אלא כל אחד פעל לפי הידע שהיה בידו בשעת מעשה...