הלימוד היומי י"ז ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ג' תשרי « הקודם | הבא »

סמכות באמונות ודעות: פתיחה

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

האם יש פסיקה מחייבת בענייני אמונות ודעות?

קיימת נטייה בציבור לחשוב שבענייני אמונות ודעות אין פסק מחייב, אלא איש הישר בעיניו יחשוב. מקורה של דעה זו – בתקופת ההשכלה בגרמניה, כשהמגמה היתה לצמצם את היהדות במסגרת הלכות מעשיות בלבד ולהותיר את המרחב הגדול של ההשקפה והחשיבה פתוח לאפשרות של השתלבות בתרבות המערבית. מגמתה של דעה זו היתה לתת ליהודי המעוניין להשתלב בחיים הכלליים זהות יהודית, גם כאשר דעותיו אינן כאלה, מבלי להעניק לעצמו דימוי שלילי של אדם שאמונתו נפגמה, ולגרום לו על ידי כך להתפרק לגמרי מכל נכסיו הרוחניים. התפיסה האמורה איפשרה לו להישאר יהודי נאמן, כביכול, בתחום המעשי ועם זאת אדם חופשי בדעותיו, המעורה בחיים התרבותיים הכלליים. ספק גדול אם אמנם השיגה מגמה זו את מבוקשה. דומה שהתוצאה היתה חמורה ביותר. בהישמט הבסיס הרעיוני של ההשקפה היהודית, התמוטט גם הבניין המעשי של קיום המצוות. ואף על פי כן, הדעה האמורה לא ננטשה לגמרי. עדיין אפשר לשמוע את הדיה גם בימינו, וגם בקרב אנשים דתיים.

 

על דרך דרוש היו בעלי חופש הדעות אומרים שתפילין של ראש – רצועותיהם מתנופפות ואינן מהודקות; ולעומת זאת, תפילין של יד – רצועותיהם כרוכות ומהודקות. ללמדך שהמחשבה שבראש אינה קבועה ומוחלטת, המעשה לעומת זאת קבוע וקשור היטב... (למותר להעיר שעל פי ההלכה הרעיון הפוך: כריכות הרצועה של יד אינן מעכבות להלכה, בעוד שקשר של תפילין של ראש הוא הלכה למשה מסיני.) "קשר תפילין הראה לענו, תמונת ה' לנגד עיניו". אמנם נכון שהרצועות מתנפנפות חופשי. דרכי פרשנותה ויישומה של האגדה אינם דומים להלכה הקצובה, המדודה והמדויקת בשיעורה, עד שנדמה הדבר כאילו חופש יש כאן. אולם אף על פי שיש מרחב גדול לחופש האישי באגדה, מקורה של זו קבוע ומהודק בקשר של קיימא הנמשך והולך מסיני ועד היום, ועקרונותיה יציבים ומוחלטים.

 

כנגד התפיסה המשכילית (שאפשר לכנותה בשם "אורתופרקציה" – המעשה הנכון) קמה ה"אורתודוכסיה" שפירושה – "הדעה הנכונה". ואף על פי כן אין אחידות דעים בקרב האורתודוכסים באשר לקביעה יציבה ובלתי מעורערת של ענייני השקפה. אין "שולחן ערוך" מפורט מסודר לענייני אמונות ודעות, והמבוכה רבה. מאמר זה נועד לברר סוגיה עמומה זו, לעמוד על ההבדל שבין פסיקה הלכתית, לבין פסיקה מחשבתית, ולהציע פתרון לבעיה.