הלימוד היומי ט"ז ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ד' טבת « הקודם | הבא »

מדע וערכים: החוכמה והרצון

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

מדע וערכים שונים זה מזה, תרתי דסתרי לכאורה. שורש המדע בהגיון. שורש הערכים ברצון. המדע הוא ספקולטיבי – עיוני, הערכים תובעים מימוש ויישום מעשי. המדע עוסק באמת ושקר, הרצון בטוב ורע. לכאורה לא קרב זה אל זה. האמנם ייתכן מושג כזה של 'מדע ערכי'? האם אין מדובר בריבוע עגול?

 

החכמה והרצון

הנחת היסוד של כל מחקר מדעי היא האובייקטיביות. החוקר המדעי חייב להיות משוחרר מכל דעה קדומה. אין לו שום נגיעה למסקנת מחקרו. הוא פתוח לכל רעיון. הוא מקבל על עצמו מראש כל מסקנה הגיונית המתחייבת מהממצאים שיגיעו לידיעתו בתהליך מחקרו.

 

כאמור, המדע משתמש בעיקר בשכל, הערכים – ברצון. אולם שניהם חייבים לסייע זה לזה. בלי מוטיבציה אין חשיבה; אך ללא חשיבה אין גם יכולת לפתח את הרצון. כדי לרצות רצון אמיתי צריכים גם להשתכנע בצדקת מטרותיו. שני הכוחות הללו מפתחים זה את זה, ושומרים זה על זה. הרצון המוסרי הוא העיקר, ובלעדיו הכוח המדעי שבאדם לא יוכל להתפתח בכיוון הרצוי.

 

לדוגמא, המדע גילה את ביקוע האטום. הטכנולוגיה המדעית פיתחה את הפצצה. אולם ההחלטה אם להטיל את הפצצה על הירושימה אינה שייכת לשום קטגוריה מדעית. זו היתה החלטה ערכית (חיובית או שלילית, כל אדם לפי השקפתו) של אנשי שלטון וצבא. ייתכן שגם מדען יכול להיות שותף להחלטה כזו, אולם הוא לא חובש באותה שעה את כובע המדען, אלא כובע אחר, של איש פוליטי, או של אידיאולוג נושא ערכים. יתרה מזאת, עצם ההחלטה לפתח את הפצצה האטומית לא היתה החלטה מדעית טהורה, גם אם אנשי מדע השתתפו בה ואף דחפו אותה. היתה הזו החלטה ערכית. (כידוע חוקרי האטום היהודים שגורשו מגרמניה והיגרו לארה"ב ערב מלחמת העולם השנייה סברו שגרמניה עלולה לפתח פצצת אטום ולכן האיצו בממשל האמריקני לפתח את הפצצה לפני שגרמניה תעשה זאת. העדפה זו נבעה משיקולים ערכיים, שהתבררו אח"כ כמבוססים על טעות עובדתית, אך אין בכך כדי לשנות את המשקל הערכי שהיה מונח ביסוד שיקוליהם הסובייקטיביים.)

 

עם זאת המדע והערכים שייכים לשני מישורים שונים. המדע מצד עצמו הוא אינדיפירנטי. הערכים הם מחוץ לתחומו. אין לו השגה בהם והוא אף לא מתיימר להשיגם ועל אחת כמה וכמה שלא לקובעם. הם מעליו. הטוב והרע לא נקבעים על ידי חשיבה מדעית. עדיין לא הוכח בשום הוכחה הגיונית שטוב עדיף מרע. אדרבה, מבחינה מדעית צרופה ניתן להוכיח לכאורה גם את ההפך, שרע עדיף מטוב3! אולם האמת המוסרית היא הקובעת ולא הביקורת המדעית.

ניקח לדוגמא את ההיגד: "מזג אויר נאה". היגד זה אינו מדעי. רק תארים כגון חם, קר, גשום, בהיר הם מדעיים. "נאה" אינו תואר מדעי אובייקטיבי הוא משאת נפש של אדם סובייקטיבי, חקלאי לעומתו יגדיר דווקא יום גשום כנאה.