הלימוד היומי י"א ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ד' תמוז « הקודם | הבא »

ברית המילה וירושת ארץ ישראל

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

הקב"ה רצה שהאדם בישראל יהיה מסובב במצוות כל רגע ורגע מחייו וכך יהיה קדוש ותמים. לכך קבע בגופו מצווה שתהיה חלק מהותי מהאדם עצמו, כמו כן, רצה שידורו ישראל תמיד בתוך מצווה ולכן קבע את מצוות ישיבת ארץ ישראל. משום כך הוא קשר את המצווה של המילה לארץ ישראל, ושתיהן היו הברית הראשונה והיסודית והמקורית שכרת הקב"ה בינו לבין אבי האומה, אברהם. כמו שהקב"ה חשש מזה שהאדם בישראל יהיה חופשי ממצוות ולו רגע אחד, ומשום כך קבע בבשרו את המילה. כך חשש שאם עם ישראל יהיו בלי מצוות, הם יהיו חשופים למחשבות זרות ונפסדות ומשום כך קבע להם ארץ שיהיו חייבים לחיות בה. המילה היא המצווה שנכנסת לגופו של ישראל, וארץ ישראל היא המצווה שלתוכה נכנסים ישראל. וכל כך למה? כדי שיהיו תמיד נבדלים מהגויים. ובכך ישמרו על קדושתם בשלמות וכראוי. ישראל לא יכלו ישראל להיכנס לארץ ישראל עד שימולו כי המילה וארץ ישראל קשורות זו בזו. וזאת כוונת רש"י הכותב (יהושע ה, ד) "סבורים אתם לירש את הארץ ערלים? לא כך אמרתי לאברהם "ואתה את בריתי תשמור... ונתתי לך ולזרעך אחריך את ארץ מגוריך". 

השפת אמת (שנת תרס"א) מעמיק בקשר שבין ברית המילה לארץ ישראל. בזכות ברית המילה, עם ישראל מתקדשים, ומסוגלים למשוך ולהביא לעולם נשמות קדושות שהם בבחינת מעשה ידי הקב"ה, עליהם נאמר "ועמך כולם צדיקים ... מעשי ידי להתפאר" ועוד נאמר "ונשמות אני עשיתי". וזהו עומק הפסוק שרש"י פתח בו את פירושו לתורה "כח מעשיו הגיד לעמו – אלו נשמות ישראל מעשי ידי הקב"ה – לתת להם נחלת גוים",

שבכוח הנשמות המיוחדים לבנ"י יורשין ארץ ישראל כמ"ש ז"ל שירש את הארץ בזכות המילה ואתה את בריתי תשמור".

 

"טובה הארץ מאד מאד"