הלימוד היומי י"א ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ז' אלול « הקודם | הבא »

שמחת הגאולה ושמחת התשובה (ד)

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

חידושו של הרב קוק זצ"ל ביחס לשמחת התשובה אינו בא למחוק את החרטה והרגשות אשר בעקבותיה, שהרי הם טבעיות לתהליך התשובה, כפי שמופיע בכל הספרים העוסקים בתשובה במשך כל הדורות. החידוש הוא ביחס למקום אותו הם תופסים. ממקום מרכזי המשתלט על האדם ויוצר דכדוך ורפיון, למקום המשתלב ונכלל בתוך תהליך מקיף וכולל שבעיקרו הוא אלהי ונשמתי.

הכיצד ? (מתוך אורות התשובה פרק ט"ו אות ט') . מהלך התשובה משמעותו ההתקשרות המחודשת לאמת האלהית והגודל האלהי של רעיון החיים השלמים של האדם, לעומת גודל זה העוונות בולטים הרבה מאד והמפגש איתם מוליד את החרטה שיש בה חוסר נעימות עד כדי עצבות. "וכיון שמרגישים שהרגשה של החטא בכל אופן באה היא מתוך ההבהקה האלהית על הנשמה, מתמלאים מזה הרעיון עצמו גיל וגודל אין סוף, וחדוה השמחה האצילית הולכת ומתגברת יחד עם דכאות הלב של לבוש הנפש העומדת בדרגת התשובה."

אפשר לדייק מדברי הרב שמבחין בין 'נפש' ל'נשמה'. ידוע מספרי הקבלה והחסידות שהנפש היא הרובד התחתון של הנשמה הקרוב יותר אל החיים בפועל, וככזו היא המרגישה את החטא שבחיים. הנשמה הרובד היותר עליון, היא השורש העליון של התשובה, ממנה הבהקת האור האלהי – מקור השמחה, שמחת התשובה.