הלימוד היומי י"ז ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: ט' כסלו « הקודם | הבא »

קדושת פירותיה של ארץ ישראל

הרב בניה ליפשיץ | ישיבת ההסדר "נווה דקלים" אשדוד

בברכת ''מעין 3'' לקראת סוף הברכה ישנם שני נוסחים. בנוסח ספרד כתוב: "והעלנו לתוכה ...ונאכל מפריה ונשבע מטובה ...". ואילו בנוסח עדות המזרח ארבעת המילים האחרונות אינן מופיעות. שני נוסחים אלו מופיעים בספר ''הטור'' בסימן ר"ח. ושם מובא: "וכתב עוד וי"א ונאכל מפריה ונשבע מטובה ואין לאומרו שאין לחמוד הארץ בשביל פריה וטובה אלא לקיים מצות התלויות בה ע"כ. ומוסיף הטור שאביו הרא"ש לא אמרו.

בספר ''בית חדש'' על הטור תמה: "הלא קדושת ארץ הנשפעת בה מקדושת הארץ העליונה היא נשפעת גם בפירותיה שיונקים מקדושת השכינה השוכנת בקרב הארץ ...". הקדושה והשראת השכינה שבארץ מופיעות ומקבלות משמעות ממשית בפירותיה הקדושים של הארץ. והשלב הבא הוא המשמעות הפנימית של אכילת פירות קדושים אלו על ידי  עם-ישראל: "היכל ה' היו בני ישראל לפי שהשכינה היתה שורה בקרבם ממש".

זאת הכוונה העמוקה של הנוסח "ונאכל מפריה ונשבע מטובה".

בשנת השמיטה אפשר לומר "את עלית כל כולנה". קדושה זו הגנוזה תמיד מתגלה, ולכן הפירות קדושים כל השנה ויש להם דיני קדושה. – ואיך לא נאמר בפה מלא –