הלימוד היומי ט' ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: י"ד אדר ב' « הקודם | הבא »

מעמד האשה ביהדות: כל כבודה בת מלך פנימה

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

גם בנושא זה שינוי התנאים בולט מאוד. הדבר מורגש בעיקר על רקע פסיקת הרמב"ם:

גנאי הוא לאשה שתהיה יוצאה תמיד פעם בחוץ פעם ברחובות, ויש לבעל למנוע אשתו מזה ולא יניחנה לצאת אלא כמו פעם אחת בחודש או פעמים בחודש כפי הצורך, שאין יופי לאשה אלא לישב בזוית ביתה שכך כתוב כל כבודה בת מלך פנימה. (הל' אישות פי"ג הי"א)

 

האם היה הרמב"ם פוסק כך גם בימינו, כשאשה, בכל המגזרים, יוצאת מביתה הרבה יותר מפעמיים ביום!

 

אין ספק שכבוד האשה הוא בצניעותה. בעיקרון, ערך זה לכשעצמו מוחלט ותקף עד היום, ודוקא היום הוא נחוץ יותר מתמיד. גם בימינו יש גבולות מוחלטים שאותם אין לעבור. אולם בתוך המסגרת הקבועה חלק מהנורמות הוא יחסי ותלוי בתנאים חברתיים מסוימים. הרמב"ם עצמו פוסק ש"אשה שגלת לעיר מקלט בעלה חייב לזונה ואינו יכול לומר לה צאי מעשה ידיך במזונותיך אלא אם כן היו מספיקין לה" (הל' רוצח פ"ז ה"ב). כלומר, הבעל יכול לדרוש מאשתו במקרה זה שתמצא עבודה שתספיק למזונותיה, גם אם העבודה מחוץ לביתה. ורק אם אין מזונותיה מספיקים לה הוא חייב לזונה. למרות שיציאתה מחוץ לביתה יש בה משום פגיעה ב"כל כבודה בת מלך פנימה".

 

הרמב"ם עצמו עומד על הבדלי נורמות בתחום הצניעות בהקשר אחר. התורה לא חייבה אשה לכסות את פניה ברעלה. אולם המציאות החברתית בה חיו נשים בתרבות המקומית גרמה לכך שגם נשים עבריות כיסו את פניהן. הרמב"ם מבחין בין החברה בערי ישמעאל (כגון מצרים) לחברה בערי אדום (כגון אירופה):

 

שהיה מנהג הנשים שם להלך בשוק ופניהן גלויות והכל יודעין אותן ואומרין זו היא בתו של פלוני וזו היא אחותו של פלוני כמו ערי אדום בזמן הזה, אבל מקומות שאין דרך הבנות שם לצאת לשוק כלל ואם תצא הבת למרחץ בנשף תצא מתנכרה ולא יראה אותה אדם חוץ מקרובותיה... (הל' אישות פכ"ה הל' ב).

 

היו מקומות בהם נשים נמנעו מלהופיע בבי"ד משום כבודן (שבועות ל ע"א וחי' הרמב"ן שם) אך עם זאת היו נשים שלא נמנעו מהופעה כזאת, כגון אשתו של רב הונא (שבועות ל ע"ב). מדברי הרמב"ן משמע ש"כל כבודה..." הוא שאלה של כבוד. ורצונן של הנשים הוא כבודן. עם זאת אין ספק שלא על כל כבוד ניתן למחול, אלא רק כבוד שהוא בגבולות הטעם הטוב של נשות ישראל שהצניעות יקרה להן.

 

וכן באשר למסחר. היו מקומות שהאוירה בשוק פגעה בכבודן של בנות ישראל לכן היו פוסקים שאסרו על נשים לסחור שם (שו"ת מהר"ם פדובה סי' כו), מאידך היו מקומות אחרים בהם הדבר לא נאסר ופסוק מפורש הוא: "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ" (משלי לא, יד).

 

הרבה תלוי באוירה ובנורמות המקובלות בחברה, כאשר מדובר כמובן בחברה תרבותית וערכית שכבוד האשה וצניעותה חשוב בעיניה.