הלימוד היומי י"ט אדר ב' ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: י"ז אדר ב' « הקודם | הבא »

מעמד האשה ביהדות: עדות

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

מעורבותה של האשה בחיי המעשה בעידן המודרני גורמת לצורך מוגבר מבעבר להעמדתה על דוכן העדים בבית הדין. אמנם לפי ההלכה אשה לא מעידה (שו"ע חו"מ סי' לה סי"ד). אולם אין זאת מחוסר נאמנות. והראיה – אשה נאמנת באיסורין, בעדות עגונה ועוד. אלא הסיבה נעוצה כנראה בכך שהעדות הינה חלק ממערכת המשפט (עי' מש"כ בספרי 'באהלה של תורה' ח"ד סי' כד אות טו) ואשה לא דנה מעיקר הדין. בהסכמת הצדדים אשה יכולה להעיד, דבר שהוא מעשי בתביעות אזרחיות. אולם גם במשפט הפלילי רוב העדויות הינן נסיבתיות וחוות דעת מקצועיות ואשה נאמנת בהן. וכמו"כ תקנו הקדמונים שבמקום שאין גברים מצויים יש לסמוך על עדות נשים (שו"ע חו"מ שם בהגהת הרמ"א).

 

כאמור, בעדות באיסורין נשים נאמנות ומבחינה זאת לכאורה אין מניעה להציב נשים כמשגיחות כשרות. אלא שבבדיקת חמץ אמרו על נשים ש"עצלניות" הן ואינן נאמנות על בדיקת חמץ (פסחים ד ע"ב). ולכאורה ה"ה בכל נושא המחייב מאמץ גדול. אולם המציאות מראה, וכן פסקו גם הפוסקים האחרונים, שבדורותינו יש לסמוך על נשים גם בבדיקת חמץ, משום שהן זהירות בחמץ יותר מאשר הגברים (ערוה"ש סי' תלז, שד"ח מערכת חמץ ומצה סי ה אות א בשם מוהר"א ענתבי). בירושלמי הוסברה מימרה זו כמעלה ולא כחסרון, שנשים מדקדקות בניקוי הבית מחמץ יותר מגברים עד שאינן מספיקות לבדוק את הכל (עי' מאירי פסחים ד ע"ב). אי לכך רק בחמץ נאמרו הדברים וגם שם רק בתחום מצומצם של ניקוי הבית ולא בדברים אחרים שבהם אשה יראת שמים נאמנת כגבר.

 

ר' משה פיינשטיין פסק שמבחינת נאמנותה אשה כשרה לתפקיד של משגיחה, אלא שראה בכך מינוי שיש בו שררה ורק בשעת דחק התיר (אג"מ יו"ד ח"ב סי' מד). אולם יש גם מקום לראות בתפקיד זה עבודה ככל עבודה שאשה מתקבלת אליה, גם אם ניתנות לה סמכויות רחבות, וכאמור לעיל אין בכך משום שררה. ואם מול מועמדותה של אשה יר"ש ואחראית עומד גבר שנופל ממנה בודאי שיש להעדיף את האשה.

ACB

toraland whatsapp