הלימוד היומי ט"ז ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: י"ח אדר א' « הקודם | הבא »

השבת בעידן המודרני: הפוסט-פמיניזם

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

ואכן, תוך כדי תהליך דיאלקטי, שבו הנשים יצאו למאבק נגד קיפוחן ואפלייתן, בו נעה המטוטלת אל הקצה האחד, מתוך דרישה לאפליה מתקנת, חוזרת עתה המטוטלת למצב ביניים. יש כבר נשים רבות המבחינות בשוני המהותי בין המינים ובחלוקת התפקידים הטבעית ביניהם. כשם שבגוף מפעילים המוח והלב יחדיו את פעולות החיים, כל אחד מהם בתפקוד שונה, כך גם האיש והאשה.

 

עתה שעתה היפה של תורתנו להנחות את התהליכים החברתיים, שלפיה תוכל האשה לפתח את אישיותה בהתאם לנטיותיה ולכישוריה, הן במסגרת המשפחתית והן בתחום האישי, מבלי לפגוע זה בזה.

 

וכאן השוני בין הדורות. בתקופות בה שימשה האשה בתפקיד הלב, המזרים דם וחמצן לכל הגוף, והבעל בתפקיד המוח, הנושא בעול העיקרי של הפרנסה והנהגתה הרוחנית של המשפחה – היתה האשה באופן טבעי כפופה יותר לבעל. כשהתחולל שינוי בתנאי החיים – והאשה אינה רק לב בלבד אלא חלק מהמוח – השתנו היחסים. אולם אף על פי כן חייב להישאר שוני מסוים, כי אלמלא כן המשפחה עלולה להתפורר. טובת האשה והאיש וטובת המשפחה מחייבות דירוג מעמדי מסוים ביניהם.

 

דירוג זה אינו עומד בסתירה לשויון. הוא מסלק את השאלה מעיקרה. באורגניזם חי אין מקום כלל לשאלת השויון. אי אפשר לשאול: מה חשוב יותר? מוח או לב, ריאה או כבד? כל איבר כזה הוא חיוני, ובלעדיו הגוף כולו לא יוכל לתפקד. גם בתפקוד המשפחתי-האורגאני אין מקום כלל להעלות את שאלת השויון. חייב להיות שוני, והוא מתחייב מהתפיסה האורגנית, שלכל אחד יש תפקיד ייחודי משלו. יש דברים בהם האשה עדיפה ויש דברים בהם הגבר עדיף. השויון מתבטא בתלות ההדדית. ואף על פי כן, כשם שבגוף, המוח והלב אינם יכולים לתת פקודות סותרות אלא האחד מפקד והשני מתפקד; כך גם באורגניזם המשפחתי חייב להיות ראש אחד למשפחה.

 

"דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור" (סנהדרין ח ע"א. ואכן גוף בעל שני ראשים נחשב לטריפה). הבעל הוא ראש המשפחה. הדבר מתחייב, למשל, מחובת הפרנסה המוטלת על הבעל. גם עצם החובה להקים משפחה מוטלת על הבעל ולא על האשה. כי התורה – "דרכיה דרכי נועם", והיא לא חייבה את האשה לסבול ולהסתכן בהקמת המשפחה אם אינה רוצה בכך. ממילא, טובתה של המשפחה – וגם של האשה – מחייבת שצד אחד יכיר בסמכותו של האחר, ומתוך הכרה מרצון יוותר על סמכותו למען חברו. אין המדובר בכניעה והתבטלות. השותפות היא מלאה. אלא יש ראשון בין יצורים שווים. ראשות זו מטילה בעיקר יותר חובות. הזכויות הן רק פועל יוצא המאפשר את קיום החובות. למרות השינוי שחל, הבעל הוא עדיין הראש, והאשה היא עדיין הלב. אם כי הראש אינו אותו ראש והלב אינו אותו לב... וכשם שאין לב בלי ראש, כך אין ראש בלי לב.

 

חז"ל קבעו (ב"מ נט ע"א) על סמך חלוקת התפקידים בתוך המשפחה שיש תחומים בהם האשה היא בעלת הסמכות ויש דברים שבהם הבעל הוא הסמכות.