הלימוד היומי י"ב ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: י"ט אדר ב' « הקודם | הבא »

מעמד האשה ביהדות: נשיאת נשק וגיוס בנות לצבא

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

במקרה של פיקו"נ אין ספק שמותר לאשה להשתמש בנשק. כגון אם היא גרה במקום מסוכן מותר לה להחזיק נשק, להתאמן ולירות בו בשעת הצורך. שונה הדין כאשר נשיאת נשק היא ללא צורך, כגון חיילת או שוטרת לצורך מסדר, משמר כבוד וכדו'. אלו אינם בכלל פיקו"נ, אלא חלק מההופעה החיילית. האונקלוס תרגם את הפסוק "לא יהיה כלי גבר על אשה" (דברים כב, ה):

לא יהי תקון זין דגבר על אתתא.

 

הראב"ע, על אתר, הסביר את מהות האיסור:

לא יהיה כלי גבר – נסמכה בעבור צאת למלחמה כי האשה לא נבראת כי אם להקים הזרע.

רצונו לומר, תפקיד האשה כאם כל חי להבטיח את המשך קיומו של העולם (אמנם נשים יכולות למלא גם תפקידים נוספים עפ"י כישוריהן, אולם לתפקיד האמהי אין תמורה גברית). כלי הנשק נועד לקפד חיים. יש כאן סתירה מהותית בין האשה ממשיכת החיים, לנשק שהוא היפוכה הגמור.

 

אם היינו יוצאים מנקודת הנחה שאשה יכולה להתגייס לצבא א"כ לכאורה הנשק הופך להיות חלק מלבושה המקובל של אשה, כמו המדים. אלא שההנחה המקובלת בין הפוסקים שאין לגייס נשים לצבא, וממילא גם המדים הצבאיים בכלל.

 

גיוס בנות לצבא

 

התורה פטרה נשים מחובת גיוס משום:

ש"דרכו של איש לעשות מלחמה ואין דרכה של אשה לעשות מלחמה" (קידושין ב ע"ב).

 

ובספר החינוך:

ונוהגת מצוה זו בכל מקום ובכל זמן, בזכרים כי להם לעשות המלחמה ונקמת האויב, לא לנשים (מצוה תרג).

 

היה אולי מקום לטעון שאע"פ שאשה לא חייבת להילחם היא אולי רשאית לעשות זאת במסגרת התנדבותית. אלא שכנגד זה עומד נימוק מכריע שהאוירה הצבאית פוגעת בצניעותן של הבנות. ומעל לכל: עצם התערובת של בנים ובנות באוירה זו פוגעת בבטחון המדינה וסותרת את האמור בתורה: "והָיָה מַחֲנֶיךָ קָדוֹשׁ וְלֹא יִרְאֶה בְךָ עֶרְוַת דָּבָר וְשָׁב מֵאַחֲרֶיךָ"(דברים כג, טו).