הלימוד היומי י"ח ניסן ה'תשפ"ד

לימוד אמונה יומי: כ"ח שבט « הקודם | הבא »

התערבות האדם במעשה בראשית: הפריה מלאכותית

מתוך הספר 'הלכה בימינו' | הרב יעקב אריאל

בד בבד עם ההתקדמות הרבה שחלה במדעי הרפואה בשנים האחרונות, נמצאו פתרונות מעשיים לזוגות עקרים רבים. טכניקות רבות של הפריה תוך-גופית (I.V.I) וחוץ-גופית ( I.V.Fהפריית מבחנה) ופונדקאות הוכנסו לשימוש שוטף והביאו עמהן שאלות שלא נדרשנו להן בעבר. האם צריך או מותר – או אולי אסור – להשתמש בדרך זו, המאפשרת לזוגות חשוכי ילדים להיבנות ולקיים את המצוה כהלכתה?

 

האמת ניתנת להיאמר, שהדיון על שאלה זו התעורר הרבה זמן לפני המצאתה של שיטת ההפריה החוץ גופית, והתייחס לאפשרות של התעברות אשה באמבטיה (חגיגה טו ע"א). בזמנו נחשבה אפשרות זו כלא ריאלית, ובכל זאת דנו בה הפוסקים. ראו את עיניהם הרחוקות של חכמי ישראל!

 

הבעיה ההלכתית היא, שהדבר לא נעשה כדרך כל הארץ; ואם כן לכאורה יש כאן איסור של השחתת זרע לבטלה, כי בשלב הראשון יש כאן השחתה, ורק לאחר מכן מתבצעת ההפריה. ואכן יש פוסקים שאסרו את הדבר מסיבה זאת.

 

הפוסקים שהתירו דימו זאת להשחתת דבר קדוש, כגון מחיקת שם ה' שנכתב בטעות, או הריסת בית כנסת רעוע לשם בנייתו מחדש, שאין זו השחתה אלא בנין. והוא הדין לנידוננו. עוד העירו הפוסקים שאין בשימוש בדרך זו משום הוצאת זרע לבטלה, כי גם בתהליך הטבעי הרבה תאים אובדים ורק אחד מהם יפרה.

 

כדי להתיר דרך זו, עלינו להניח שאכן יש כאן תיקון. אולם לשם כך יש צורך לברר: האם מקיימים בכך מצות "פרו ורבו"?

 

הגישה ההלכתית בנויה על יסודות טבעיים בדרך כלל. התורה לא חייבה אותנו להשתמש בדרכים מלאכותיות כדי לקיים מצוות. יצורים הסמויים מן העין, למשל – אינם אסורים, משום ש"לא ניתנה תורה למלאכי השרת", אלא ליצורים אנושיים טבעיים בחושיהם הטבעיים. ואכן יש מפקפקים אם אדם יוצא ידי חובתו במצות "פרו ורבו" בדרכים מלאכותיות. וגם לדעת הפוסקים הסוברים שאדם יוצא ידי חובתו בכך, הוא אינו מחוייב להשתמש בדרכים כאלו כדי לקיים מצוה. יש אף המסתפקים אם ילד שנולד בדרך מלאכותית מתייחס אחר אביו; ואם כן, האב אינו מקיים בכך מצוה. ולדעה זו אולי אין הצדקה למעשה, כי יש כאן השחתה ללא תועלת. אולם אחרים סוברים שהבן מתייחס לאביו. ויש שחילקו בין התעברות מקרית, הנעשית מאליה באמבטיה, לבין הפריה חוץ גופית, הנעשית באופן מתוכנן. אחרים אומרים, שגם אם נניח שמי שנולדו לו ילדים בדרך זו אינו יוצא ידי חובתו הוא בכל זאת פטור ממצות פריה ורביה. דוגמא לכך מצינו במצות כיסוי הדם: לכתחילה יש לכסות את הדם בידיים; אולם אם הרוח כיסתה את הדם, אין עוד חיוב לכסותו.

 

נימוק נוסף להתיר: גם אם נניח שאין מקיימים בכך את המצוה, הצורך הטבעי של זוג בילדים משלהם הוא צורך חיוני הנחשב לתיקון.

 

יש שהתנגדו עקרונית לדרך זו בגלל חששות לתקלות וטעויות, כאשר הילד שיוולד עלול להיות של מישהו אחר. כדי למנוע זאת יש צורך בפיקוח צמוד על ידי לבורנטים יראי שמים לאורך כל התהליך, כדי למנוע כל תקלה אפשרית.