בכל שנה יש להקפיד לכתחילה לרכוש פירות וירקות רק במקום בעל תעודת כשרות, ובשמיטה יש להקפיד על כך אף יותר. כאשר מקבלים פירות וירקות שמקורם אינו ידוע, יש לשים לב לשתי נקודות:
מי שקיבל פירות וירקות שמקורם אינו ידוע, יתבונן בלוחות השביעית המפורסמים: ירקות שבשלב זה של השנה אין בהם חשש ספיחין - אפשר לאוכלם ללא חשש. פירות וירקות שבשלב זה של השנה קדושים בקדושת שביעית יש להקפיד על אכילתם בקדושה.
בשמיטה לא ניתן לעבד את הקרקע כרגיל ולגדל פירות וירקות כבכל שנה. כדי לספק פירות לציבור בישראל ישנם כמה פתרונות, ולמעשה עומדות לפני הצרכן כמה אפשרויות לרכישה:
חנויות אוצר הארץ – אוצר הארץ הוא מיזם ייחודי לשיווק תוצרת מועדפת בשנת השמיטה. המיזם מביא לצרכנים פירות וירקות מתוצרת יהודית, על פי העדיפות ההלכתית המתאימה לשנת השמיטה:
בעת רכישה בחנויות אוצר הארץ יש להתבונן בסימון שבחנות – אם מדובר בפירות אוצר בית דין הקדושים בקדושת שביעית, או בפירות אחרים שאינם קדושים. מפירות אוצר בית דין אין לרכוש כמות גדולה מעבר לקנייה שבועית ממוצעת, ויש להקפיד על קדושתם.
חנויות בהכשרי בדצי"ם שונים – בחנויות אלו יימכרו פירות מיובאים מחו"ל, או פירות משדות של גויים בארץ ישראל. בכך לא מתחזקת החקלאות הישראלית ואחיזתנו בארץ.
חנויות בעלות תעודת כשרות רגילה – בחנויות אלו יימכרו פירות שונים: מחו"ל, משדות גויים בארץ (יבול נוכרי), או משדות של יהודים שנמכרו לגויים במסגרת היתר המכירה.
הזמנת אוכל מוכן בשמיטה (מסעדה, קייטרינג, אולם וכדו')
נוסף על כלל פרטי הכשרות, יש לברר על מקורות הפירות והירקות. במרבית העסקים בעלי כשרות מהדרין ישתמשו ביבול נוכרי או ביבול מחו"ל, ובמרבית העסקים בעלי כשרות רגילה ייעשה שימוש בפירות מ'היתר המכירה'.
יש לרכוש בשמיטה זרים וסידורי פרחים רק ממי שידוע ששומר על דיני השביעית, ופרחיו לא נזרעו בשביעית.
א. יש לרכוש פירות וירקות רק ממקום מפוקח על ידי הרבנות המקומית או על ידי אחת מוועדות השמיטה המאושרות על ידי הרבנות הראשית.
ב. מן הראוי להעדיף תוצרת המשווקת באמצעות אוצר בית דין, כדי לזכות באכילת פירות הקדושים בקדושת שביעית, וכדי לחזק את ידי חקלאים המתאמצים בשמירת השמיטה.
ג. עם זאת, קניית תוצרת מותרת בכל מקום שיש בו השגחה שהקרקעות נמכרו לגוי כדין, עפ"י היתר המכירה, ולא צריך לחשוש לאיסור סחורה.
ד. באוצר בית דין, כיוון שהתשלום לא ניתן עבור הפירות עצמם, אין הכסף נתפס בקדושת שביעית, ומשום כך יכול הצרכן לשלם במזומן.
ה. כמה חברים יכולים לקחת ביחד כמות גדולה מאוצר בית הדין ולחלק אותה ביניהם. בחלוקה זו אין איסור מדידה,[1] והתשלום שמשלם האחד לחברו אינו נתפס בקדושת שביעית.[2]
ו. מי שלקח כמות גדולה מאוצר בית דין, ומוכר לחברו את מה שלא דרוש לו, אף שמכירה זו מותרת[3] – אסור לו לשקול את הפירות,[4] והתשלום נתפס בקדושת שביעית.[5]
ז. אין איסור סחורה בהבלעה.[6] משום כך מותר לקנות מוצר שרק חלק ממרכיביו קדוש בקדושת שביעית.[7] כמו כן מותר לשלם עבור ארוחה במפעל מזון (קייטרינג) המשתמש בפירות שביעית.
ח. אסור לקנות תוצרת חקלאית מחקלאי העובר על איסורי שמיטה. לכן לפני כל קנייה יש לוודא שהמגדל מכר את הקרקע לגוי או שהוא עובד ומשווק על פי דרכי היתר אחרות.
ט. צרכן המהדר לנהוג קדושת שביעית בפירות שגדלו בקרקע לאחר שנמכרה לגוי, יכול לקנותם בדרך הרגילה.[8] אין בכך משום "לפני עור לא תיתן מכשול" ומשום מסירת דמי שביעית לעם הארץ,[9] מפני שהסוחרים נוהגים כדין, עפ"י היתר המכירה. [10]
[1] 'שו"ת אז נדברו' (ח"י סי' מה). ועיין שבת הארץ (פ"ו ה"ג אות ב והערה 11).
[2] מפני שחברו לקח פירות בשליחותו, והתשלום הוא עבור פריעת חוב ולא מחיר הפירות.
[3] רמב"ם (פ"ו ה"ב).
[4] עפ"י רמב"ם (פ"ו ה"ג).
[5] עפ"י רמב"ם (פ"ו ה"ח). וראה לעיל פרק טז סעיף ב.
[6] ראה פרק טז סעיף ט.
[7] הגרצ"פ פרנק ('כרם ציון' פרק יז; 'גאון צבי' ס"ק א), וטעמו משום שהדבר נחשב כהבלעה. אמנם יש הסוברים שאין זו הבלעה. כך סבור גם הגרא"מ שטיינברג ('בית רידב"ז', משמרת להבית דף כג ע"א). וכך הורה הגר"מ אליהו. ועיין שבת הארץ (פ"ח הי"א אות ב/2).
[8] 'שו"ת המבי"ט' (ח"א סי' כא ד"ה וגם).
[9] עיין שבת הארץ (פ"ח הי"א אות ג והערה 18). והגר"מ אליהו העיר שיש הנוהגים לשלם באופן שבו הכסף אינו יכול להיתפס בקדושת שביעית.
[10] 'מעדני ארץ' (סי' ז, סי' ח ס"ק כג); 'כרם ציון' (פרק יט סעיף ה); 'שו"ת אגרות משה' (או"ח סי' קפו). ועי' ועיין מה שכתב הרב קוק (שבת הארץ פ"ח ה"ח אות ו והערה 29) שמותר למכור כלי עבודה למי שנוהג עפ"י הוראת היתר מכירה. ועיין שבת הארץ (פ"ו ה"א אות ו, הערה 57-54, פ"ח ה"ב אות ט/1, הי"ד אות ז).