אדמתנו אב | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

שו"ת

האם מותר לתת לגוי פירות שאינם מעושרים? / הרב יהודה עמיחי

בגינתנו המשותפת יש עץ לימונים. הדיירים לא קוטפים מהם, האם מותר לקטוף מהם ולתת לגוי (לא בתשלום) מבלי להכניסם לבית?

תשובה

חיוב תרומות ומעשרות בגינה הוא ברגע שנקטפו מספר פירות מהעץ, ויש לעשר אותם. לכן אין אפשרות לתת לגוי בלי לעשרם.

זאת ועוד, יש לדעת כי חל איסור לתת לגוי כל מאכל האסור באכילה או בהנאה.

מאמר

קטיף תיירותי

זכינו, וברוך ה' החיבור של תושבי העיר שבאים לחוש את החיבור לעצים ולקרקע הולך ומתעצם בכל שנה, באופנים השונים של 'קטיף תיירותי'.

יחד עם החיבור הזה, ניתן גם כן לקיים את המצוות התלויות בארץ כגון תרומות ומעשרות.

ישנם מצבים בהם חיוב התרומות ומעשרות מתחיל כבר בשעת קטיפת הפרי, זאת משום שכשאדם משלם בתחילת הביקור על ביקורו במטע, הוא מבצע פעולה הנקראת 'מקח', פעולה זו היא פעולה הקובעת למעשר, משום שלמעשה כשהוא משלם הפירות עוברים לרשות הקונה, למרות שבפועל עדיין לא קנה אותם.

אם כן, בכל ביקור במטע תתכן אפשרות בה למעשה המבקרים מתחייבים בהפרשת תרומות ומעשרות, מכיוון שלמצער רוב המבקרים אינם מודעים לכך, הרי שישנה כאן בעיה של אכילת טבלים בשוגג.

ישנו לכך פיתרון די פשוט, שאותו יכול כל חקלאי לעשות, הפתרון הוא שהתשלום על הביקור יתבצע רק בסיומו של הביקור, יחד עם התשלום על הפרי הנלקח לבית, במקרה זה לא מתבצעת קנייה של הפירות מראש אלא נתינת רשות של בעל המטע לקטיף. המבקר יכול לאכול מהפירות תוך כדי הקטיף באופן ארעי. (אם יאכל המבקר את הפירות כסעודה מסודרת, או כחלק מסעודה כזו, יצטרך להפריש מהפירות).

בעל המטע יכול לגבות את התשלום על הביקור בשעת סיום הביקור (כאשר המבקר משלם על הפירות שלוקח לביתו).

יש גם לזכור בכל מקרה הלוקט יצטרך להפריש על כל הפירות שיקח לביתו.

חדשות ועדכונים

עובדים זרים במשק חקלאי - 2 / הרב דוד אייגנר

איסור האמירה לגוי הוא בכל איסורי התורה, ולא רק באיסורי שבת, ולכתחילה יש לחשוש לאמירה גם באיסורי דרבנן.

יש לכך כמובן השלכות רבות ביחס לעובדים הזרים במשק, להלן מספר דוגמאות:

* בחול המועד ישנן מלאכות האסורות בעשייה ליהודי, ולכן גם אין לומר לגוי שיעשה את אותן מלאכות.

* בשמיטה, יש איסור שקרקע השייכת ליהודי תיעבד בשמיטה, ולכן בשדה שהבעלות עליו היא של יהודי, אסור גם כן לומר לגוי שיעשה בה פעולות עבור ישראל.

* גם במשק בעלי חיים, אסור לומר לגוי שיעשה פעולות שיש בהן משום צער בעלי חיים, כגון חיתוך הקרניים של עגלות באמצעות מזמרה, או איחור בשעות החליבה באופן מכוון.

בדפים הבאים נפרט בעז"ה ביחס לכל ענף במשק, מהן הפעולות המותרות באמירה לגוי, ומהן הפעולות האסורות, בחול, בשבת, בחול המועד ובשמיטה.

מכון TV

מכון התורה והארץ לאחר הגירוש

אורך הסרט: 10:12 ד'

מכון התורה והארץ לאחר הגירוש. הרב יגאל קמינצקי מספר על הכאב שנגרם עקב ההרס הנורא שנעשה בגוש קטיף ולמכון התורה והארץ - למרות הכל מאמינים וממשיכים בעשיה

מכון התורה והארץ לשירותך

מתכוננים לשמיטה 4/ אגרונום מוטי שומרון

הרכבת עצי פרי

בשנת השמיטה אין נוטעים עצי פרי. בעבר היה ביקוש גבוה לשתילים בשנה השישית והמשתלות נערכו לכך בהתאם. גם בשנה שלאחר השמיטה (השנה השמינית) הביקוש היה גבוה מהממוצע בד"כ. יש לשער שגם בשמיטה הקרובה המצב יהיה דומה.

בשנת השמיטה ישנן מגבלות הלכתיות לגבי האפשרויות לייצר עצי פרי ולהרכיבם (ואין כאן המקום לפרט). כמו כן לא ניתן למנות שנות ערלה לעצים משנת השמיטה, דהיינו , לא ניתן להחשיב את שנת השמיטה כשנה הראשונה למנין שנות הערלה של המטע. מסיבה זו יש להיערך לייצור הכנות מספיק מוקדם, ע"מ שניתן יהיה להרכיבן באביב הבא (תשע"ד), ולהספיק לנטוע את השתילים המורכבים לפני שנת השמיטה. נטיעת שתילים בגוש (בשקית) המנותק מהקרקע אפשרית עד ר"ח אלול ובגוש הנחשב כמחובר לקרקע, מבחינה הלכתית , עד לפני שנת השמיטה.

על מנת להימנע מתקלות ולהפסיד שתי שנות גידול מבחינת חישוב שנות הערלה ( שישית ושביעית), יש לערוך כעת תכנית מסודרת להכנת השתילים ולנטיעתם, הן בהיבט של המשתלות והן בהיבט של הנוטעים. יש לדאוג לייצור הכנות המתאימות ולהשגת הרכב הדרוש לביצוע ההרכבות במועדים המתאימים, כדי לקבל איחוי מלא של ההרכבות ולביצוע הנטיעות בשטח "ולהרוויח" שתי שנות ערלה – דבר בעל משמעות כלכלית גדולה.

גם לגבי ביצוע הרכבות בשטח (כגון החלפת זן) ישנן מגבלות בשמיטה ולכן יש להיערך לביצוע ההרכבות במהלך השנה הקרובה, דבר הכרוך בהשגת רכב מתאים ובעיתוי האופטימלי הדרוש לקליטת ההרכבות.

היערכות מתאימה מבעוד מועד היא בבחינת "מי שטרח בערב שבת הוא יאכל בשבת". בהצלחה !