אדמתנו תמוז | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

שו"ת

הפרשת תרומות ומעשרות בהנבטה ביתית / הרב יהודה הלוי עמיחי

אם מנביטים זרעים שעושרו בתוך הבית על גבי מים, ולא באדמה או צמר גפן, האם יש לעשרם?

תשובה

הדבר נתון במחלוקת אחרונים, האם אופן זה של גידול נחשב לזריעה, ומכיוון שחיוב תרומות ומעשרות בבית הוא מדרבנן, אפשר להקל, ומי שרוצה לחוש לכל הדעות יפריש ללא ברכה.

מאמר

כיצד בונים בית מקדש? / הרב גבי קדוש

"מהרה יבנה המקדש", משאלת לב זו עומדת במרכזם של ימים אלו, והיא יסוד בתפילותנוו בכל ימות השנה, בחגים ובשבתות, בשמחות ובעצב, נפסקו הלכות מיוחדות לזכירת חורבן המקדש. בתוך כל הגעגועים והציפיה לבנין הבית גם חשבנו על הדבר הראשון שייעשה כשייבנה המקדש - הכהנים יתכוננו לעבודתם, הלווים לשירם ולזמרם וישראל יעלו כולם לרגל לראות את הודו והדרו של בית תפארתנו, ואין שום ספק שהצומות הקשורים עם החורבן יבוטלו. נראה שאנשי בית שני לא חשבו כך והוצרכו לשאול האם להמשיך את הצומות הקשורים לחורבן "האבכה בחדש החמשי הנזר כאשר עשיתי זה כמה שנים" (זכריה ז, ג)

שבעים שנה שבין שני הבתים שבהם ישראל צמו על חורבן הבית, כאשר נבנה הבית השני מתלבטים בשאלה זו, מדוע? ראו שהשראת השכינה היתה שונה בין שני הבתים. ראו שהם נמצאים תחת מלכות פרס. ראו שלא היה קיבוץ גלויות. ראו שנתקללה הארץ, ראו שהם לבז ולחרפה בין העמים.

אין ספק שהשראת השכינה היא חסרון בבית מקדש, חוסר קיבוץ גלויות גם הוא חסרון בשלמות הבית, אך קללת הארץ מה היא קשורה לבית מקדש? אלא זאת למדנו שבית המקדש הוא התשקיף האמיתי של מצב האומה, ומצב האומה קשור להודו והדרו של בית המקדש.. לכן עלה במחשבתם של אנשי בית שני, שלמרות שיש בית מקדש אך עדיין חסרים התנאים הרוחניים והלאומיים בעם לנתינת המשמעות של בית מקדש.

א"כ כיצד בונים בית מקדש? ע"י חיבור מלא בין ישראל לאדמתו שמתבטא בהשראת שכינה, קיבוץ גלויות, שלטון בארץ מתוך זקיפות קומה, הפרחת שממותיה, ושלטון עצמי, כל אלו יש בהם לקרב את הבנין המיוחל. בית המקדש הוא תוצאה ממצב בריאותה של האומה בכל התחומים כולל השראת שכינה, שלטון, קיבוץ גלויות וחקלאות פורחת. ב"ה שאנו במכון התורה והארץ זכינו להיות שותפים לבנין בית המקדש השלישי בדורנו.

חדשות ועדכונים

עובדים זרים במשק חקלאי / הרב דוד אייגנר

בעז"ה בדפים הקרובים נעסוק בהלכות שונות הקשורות להעסקתם של עובדים זרים במשק.

הנחת היסוד העומדת בפנינו היא שלפי אופן התנהלות המשקים, עובדים זרים יהיו חלק בלתי נפרד מהעבודה במשק גם בשנים הבאות.

בתורה נאמר ..."כָּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם", למדו מכך חז"ל ש"כל מה שהוא אסור לעשותו, אסור לומר לאינו יהודי לעשותו", ולכן מלאכה שאסורה בעשייה ליהודי, גם אסור שגוי יעשה עבור היהודי.

איסור האמירה הוא לא רק בשבת עצמה, אלא גם ביום חול, אין לומר לגוי בערב שבת שיעשה מלאכה עבור ישראל בשבת.

ישנם אמנם מקרים בהם האמירה מותרת לגוי, ועל כך נעסוק אי"ה בפעמים הבאות.

מעוניינים לקבל חוברת הדרכה מקצועית במתנה?

מכון התורה והארץ במבצע לידידי המכון - חוברת מתנה לבחירתכם:

"הלכות גידול צאן" שנכתבה בשיתוף פעולה עם וטרינריים ואנשי מקצוע בתחום הצאן.

או "הלכות תרומות ומעשרות" הכוללת עדכונים הלכתיים מהשנים האחרונות בשפה שווה לכל נפש.

לקבלת חוברת חינם- הירשמו כאן.

מכון TV

החורבן והתורה שבעל פה

אורך הסרט: 5:12 ד'

מכון התורה והארץ לשירותך

סרוגיות במטעים

בימים אלו מבשילים פירות הקיץ (דובדבן, גודגדן, אפרסק, משמש, שזיף, ענבים ועוד) ומתפתחים הפירות האפילים, יחסית, שיקטפו בסתיו (זית, תמר, רימון, אפרסמון). תופעת הסרוגיות ביבולים שכיחה במינים רבים. יכולת ההשפעה שלנו על התופעה לעיתים קטנה ולעיתים משמעותית יותר. אמנם לא ניתן לצפות מה יהיה מזג האוויר והשפעתו בשנה הבאה, אולם כדאי לתכנן, עד כמה שבידינו הדבר, את היבול של השנה השישית (תשע"ד), בהתחשב בכך שלאחריה שנת השמיטה ואנו מוגבלים בעשיית מלאכות הגורמות לעידוד הצימוח. מומלץ לשקול כעת ולהתייעץ עם אנשי המקצוע כיצד לנהל את המטע תוך שימת לב מירבית להיקף היבולים שאנו מעוניינים לקבל השנה ובשנתיים הקרובות. דילול הפרי, גיזום לדילול, גיזום לחידוש נוף, פתיחת חלונות, גיזום שדרה גיזום צמרת ושימוש בחומרי צימוח הורמונליים יש לבצע תוך התחשבות ביבולים שאנו מתכננים לקבל בעתיד הקרוב.

נבצע אנו את שביכולתנו ונתפלל ליושב במרומים שירעיף עלינו ברכה משמים וישלח הצלחה בכל מעשה ידינו.