ניוזלטר שבט לחקלאים | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

שו"ת

תרומות ומעשרות בשסק / הרב ישראלי

עץ השסק חונט את פירותיו בתקופת חודש שבט. פעמים רבות אפשר למצוא על אותו עץ, פירות שחנטו לפני ט"ו בשבט ופירות שחנטו לאחריו, וכך יש על העץ פירות ששייכים לשתי שנות מעשר שונות. כיצד יש לעשר פירות אלו?

הגמרא (ראש השנה יג-יד) פוסקת שפירות שאין יודעים אם חנטו לפני ט"ו בשבט או לאחריו, ואי אפשר לקבוע בבירור את שנת המעשר שלהם, "הכל הולך אחר גמר הפרי"; דהיינו לפי השנה בה כל הפירות חונטים, ומותר לערבב את כל הפירות; וכך פסק הרמב"ם (הלכות מעשר שני פ"א ה"ח). אלא שמכיוון שמערבבים את פירות שתי השנים, יש להפריש הן מעשר שני והן מעשר עני.

שנה זו (תשע"ג), ושנה שעברה (תשע"ב) הן שנות מעשר שני, ולכן יש לחלל מעשר שני בלבד. אך בשנה שבה יש מעבר בין שנות המעשר בט"ו בשבט, יש לומר בהפרשה את הנוסח המתאים לשתי השנים, ולחלל את המעשר השני בלי ברכה.

מאמר

כלאי אילנות / הרב דוד אייגנר

פעולת הרכבה של שני מינים שונים זה בזה לצרכים שונים, ידועה מזה אלפי שנים. בתורה נאמר (ויקרא יט, יט): "בהמתך לא תרביע כלאים שדך לא תזרע כלאים'. מפסוק זה למדו חז"ל שיש איסור בהרכבת שני מינים של אילנות מאכל שונים, ובהרכבת אילן וירק. אך הפירות של עץ שהורכב באיסור - מותרים בהנאה.

חשוב לציין כי הגדרת המין לעניין כלאיים אינה תלויה בהגדרות הבוטניות של המינים, אלא בהגדרות ההלכתיות שלהם (צורת העלה, צורת הפרי וטעם הפרי).

מסיור שערכנו במשתלתו של שתלן, התברר כי להרכבות 'אין גבול', ואפשר להרכיב מיני רוכבים שונים על מיני כנות שונות, ולכן חובה עלינו לברר האם העץ שאנו מזמינים מהשתלן או קונים במשתלה, מורכב באיסור או בהיתר.

עץ מאכל שהורכב באיסור, אסור לטעת אותו, אסור להשקות אותו, אסור לעשות מלאכות שונות לצורך קיומו וגידולו של העץ,ולכתחילה יש לעקור אותו.

בשעת הדחק ובמקום הצורך, יש לסמוך על הדעות שאין איסור לקיים עץ מורכב (ובפרט לאחר שהתאחה), בתנאים הבאים: העץ הורכב במשתלה על ידי גוי, בתוך מבנה, במצע מנותק מן האדמה, ובעת הנטיעה השתיל היה בגוש אדמה ולא היה חשוף שורש. אם מתקיימים תנאים אלו, מותר להשקות את העץ, לדשנו ולקטוף את פירותיו.

אם לא ברור שעץ הורכב באיסור, וייתכן שהכנה והרוכב הם 'מין במינו', או לחילופין אם מדובר בכנה ורוכב שהם 'ספק מינו' - מותר לכתחילה לקיים את העץ המורכב.

יש להדגיש כי גם לגוי אסור להרכיב אילנות באיסור (רמב"ם, הלכות מלכים פ"י ה"ו).

ניתן לקבל רשימה של הכנות והרוכבים המותרים והאסורים בהרכבה במכון התורה והארץ, וכן בקישור הבא: לחץ כאן.

חדשות ועדכונים

ט"ו בשבט לחקלאים / הרב יהודה הלוי עמיחי

במה ט"ו בשבט ראש השנה? נדמיין את ט"ו בשבט לפני אלפיים שנה, בשנת ג' תש"ע (גם אז חל בשבת), מה עשו באותו ליל שבת בארץ ישראל כאשר בית המקדש היה קיים? נראה שלאחר סעודת שבת ישב בעל הבית עם בני ביתו סביב לשלחנו המעוטר בפירות שגידל בגינתו שבארץ ישראל והסביר שעובד אדמה אין פירושו להיות עבד לאדמה, אלא עבד להקב"ה בקיום המצוות התלויות בה. מכאן המשיך והסביר מהי אדמת הקודש? מהי ארץ ישראל? כיצד הובטחה לאברהם אבינו ונתקדשה בכיבוש יהושע בן נון ולאחר מכן בטלה קדושתה הראשונה בגלל כיבושיו של נבוכדנצר, עד שלאחר שבעים שנה חזרו ישראל בראש עזרא ונחמיה ויישבו את הארץ ואז החלה הקדושה השנייה, שהיא קדושת ההתיישבות בארץ, דונם כאן ודונם שם כך קודשה ארץ ישראל בקדושה הקבועה וקיימת לעד.

לאחר הקדמה זו המשיך בעל הבית להסביר לבני ביתו כיצד קיים את המצוות התלויות בארץ בפירות, דיני הרחקה בכדי להמנע מאיסור כלאים. חיוב מנין שנים בכדי שלא נאכל פירות ערלה, כיצד פירות אלו שחנטו לאחר ט"ו בשבט כבר לא פירות ערלה, כיצד נתן לשכניו הכהנים והלוויים חלק מהפירות בכדי שיקיים מצוות תרומות ומעשרות ועוד מצוות רבות.

לאחר כששים שנה (ג' אלפים תתכח) חרב הבית, גלו ישראל ממקומם ופסקה חקלאות בישראל, מאותו הזמן התמעטו שומרי המצוות התלויות בארץ, כשאנו חוזרים לאדמתנו עלינו לחזור לאותו ט"ו בשבט כפי שנהג אותו בעל הבית לפני כאלפיים שנה, בזמן שהמקדש היה קיים, ולהקדיש את היום למצוות התלויות בארץ, מתוך תפילה שנזכה לקיים את המצוות התלויות בארץ בשלמותן במהרה בימינו.

מכון TV

הסרט 'אדמה'

אורך הסרט: 26:21 ד'

הסרט 'אדמה' ניתן יהיה לצפייה לידידי המכון, במהלך היומיים הקרובים בלבד. לאחר מכן הסרט יוקרן רק במסגרת פעילות של מדרשת התורה והארץ.

מכון התורה והארץ לשירותך

יצאו רוב גשמי שנה

ישנה מחלוקת במשנה במסכת ראש השנה בין בית שמאי לבית הלל מתי חל ראש השנה לאילן. האם בא' בשבט (שיטת ב"ש) או בט"ו בשבט (שיטת ב"ה) כפי שאנו נוהגים. הגמרא במסכת ראש השנה דף י"ד ע"א אומרת : " אמר רבי אלעזר, אמר רב אושעיא הואיל ויצאו רוב גשמי שנה". מבלי להיכנס לעצם המחלוקת, ברור שחז"ל שהיו בקיאים היטב בטבעה של ארץ ישראל קבעו לנו תאריכים המתייחסים לאקלימה של הארץ . (לדוגמא, עיבור השנה כאשר יש צורך לאחר את חודש ניסן ועוד). בהקשר דנן, קבעו חז"ל כי עד לתקופה זו אמורה לרדת מעל למחצית מכמות המשקעים השנתית הממוצעת בא"י. לתופעת טבע זו ישנן השלכות על הסביבה ועל הצומח. מאגרי המים מתחילים להתמלא ומתחילה זרימה בנחלים. עצי היער והמטע מתחילים לעבור שינויים הורמונליים לקראת ההתעוררות והלבלוב הצפוי באביב. האדמה מתכסה בשפע של צמחיה ירוקה והגיאופיטים (צמחי הבצל והפקעת) שהיו בתרדמה מתעוררים לקראת פריחה מרהיבה.

זכינו השנה בחסדי ה' לשפע של ברכת שמים. בשעת כתיבת שורות אלו (כ"ח בטבת) כבר ירדה מעל למחצית מכמות המשקעים השנתית בכל אזורי הארץ ובהשוואה לממוצע העונתי כבר ירדה כמות שבין 150 - 200 אחוזים מהממוצע העונתי. הזרימה השופעת כעת בעוז בכל הנחלים ומאגרי המים המתמלאים ובכללם הכנרת מלמדים אותנו שוב על החסד שמשפיע עלינו הקב"ה משמים (תרתי משמע) ועל הזכות הגדולה שזכתה אומתנו להיות תלויה אך ורק בחסדי שמים .

הבה ניתן לבנו לחסדי ה', נודה לו על כל טיפה וטיפה ונתפלל להמשך גשמי הברכה בעיתם.