ביכורים טבת תשפ"א | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

חדשות ועדכונים

ביקור בחלקת כלאיים

לאחרונה, רבני המכון ערכו סיור בחלקת כלאיים הסמוכה למכון, במטרה לבחון את התפתחות החלקה. החלקה, הייחודית מסוגה בארץ, נועדה על מנת לסייע בסיווג כנות לפי ההלכה וככלי לימודי. במהלך הסיור צפו הרבנים בכנות השונות בחלקה והוסבר כי יש כנות שלא ניתן לראות פרי שלהן בארץ, עקב צורת הגידול.

ביקור הרבצ"ר במכון

הרב הראשי וראש לשכתו סיירו בליווי המכון בשטחי גידול באזור כהכנה לשמיטה, תוך ייעוץ של האזורים השונים שמהם ניתן לספק לצבא תוצרת הלכתית מהודרת בשנת השמיטה. הרב שיתף באתגרים העומדים בפני הצבא בשמיטה, והאזין לניסיונם של רבני המכון בתחום, כמי שעסקו בתחום בחמשת השמיטות האחרונות.

ביקור רבני חב"ד במכון

בחודש חשוון התקיים מפגש בין רבני חב"ד לרבני מכון התורה והארץ. מטרת המפגש הייתה היכרות עם המכון ומערך השמיטה, שיתוף פעולה לכתיבת חומרים לשנת השמיטה לציבור החב"די וכן יצירת המשך קשר תורני מולם.

מכון TV

תשפ"א שנת מעשר עני

אורך הסרט: 1:24 ד'

שנת תשפ"א היא שנה שישית למניין שנות שמיטה- שנת מעשר עני. כיצד נדע האם הפירות הנמצאים בידינו חייבים בהפרשת מעשר שני או מעשר עני? מוזמנים לצפות בסרטון ולגלות

מכון התורה והארץ לשירותך

חגי יהודה וישראל

מצוות והלכות בארץ, במדינה ובמקדש. אסופת מאמרים בהם עיון במצוות וההלכות הקשורות לחגי השנה. הרב יהודה זולדן

ספר חדש בהוצאת המכון! מנושאי הספר: תקיעות בראש השנה – בקרבן מוסף, ובתפילת מוסף, ברכות על הסוכה, נר חנוכה – חובת אישית ומשפחתית, מינוי לקרבן פסח, תנופה בביכורים ועוד.

לפרטים ורכישת הספר

אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

נוספו ערכים חדשים לאנציקלופדיה באתר המכון: מדרגות- טרסות, קילון, שיזף ושדה לבן. פרויקט האנציקלופדיה מבית מכון התורה והארץ, מרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

שו"ת

צדקה / הרב יעקב אריאל

שאלה: מהו הגדר שלפיו אדם יודע שהוא יכול לקחת צדקה. מתי אדם אסור לו לקחת צדקה ומתי הוא מחוייב לקחת צדקה?

תשובה: מי שאין לו כדי קיום משפחתו, לצרכים האלמנטריים של מזון, הלבשה ותשלומים שונים עבור שכר דירה חשמל מים וכד' מותר לו ליטול מן הצדקה. מוצרי מותרות או צרכי מותרות כמו חופשות או טיולים או בילויים אחרים אינם כלולים בצרכים היסודיים (עי' יו"ד סי' רנג סעיפים א ו-ב).

מאמר

יעקב אבינו ועשרה בטבת / הרב נתנאל אוירבך

א. חיי יעקב ומות ישראל

על הפסוק 'וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה' כתב רש"י: 'למה פרשה זו סתומה, לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל מצרת השעבוד שהתחילו לשעבדם'.[1]

דברים אלו צריכים ביאור, מדוע דרשה זו מוסבת על הפסוק המציין את חיותו של יעקב, 'ויחי יעקב', מן הראוי לציין זאת על הפסוק: 'וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת', בו מתוארת דעיכת החיים?

הביאור לכך נעוץ בשינוי השמות יעקב וישראל - שמו של יעקב מורה על השִפלות והירידה לגלות, לעומת שם ישראל המורה על רוממות הרוח וגדלות ישראל.

בזאת יש להבין את הפסוק: 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי'.[2] וקשה, בתחילה האמירה של הקב"ה אליו היא בשם ישראל, 'וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל', ואילו הקריאה אליו היא בשם יעקב, 'וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב'?

הביאור הוא בהבדל האמור בין ב' השמות הללו - חזיון הנבואה 'בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה' מתייחס לשם ישראל, לדרגה הרוחנית הגבוהה היכולה להשיג השגות אלו, אך הדיבור עימו אודות הירידה למצריים הוא בבחינת יעקב, המסמל את הירידה לשפל הרוחני בגלות, לכן נאמר: 'וַיָּקָם יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע... וַיָּבֹאוּ מִצְרָיְמָה יַעֲקֹב וְכָל זַרְעוֹ אִתּוֹ'[3], כשההדגשה החוזרת היא על מילת 'יעקב'.

לאור זאת מובן מדוע נסובו דברי רש"י על הפסוק 'וַיְחִי יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם', שהרי חיותו של שם יעקב, המדרגה הירודה של הרוחניות, היא במצריים, בגלות, ובגין זאת החל השעבוד.

לאחר מכן, ממשיך הפסוק: 'וַיִּקְרְבוּ יְמֵי יִשְׂרָאֵל לָמוּת' - לעומת חיותו של יעקב בגלות, הרי שדרגת ישראל המורה על העליונות הרוחנית הגבוהה, דועכת היא בגלות מצריים.[4]

ב. הגלות ותורה שבעל-פה

'כיון שנפטר יעקב אבינו נסתמו עיניהם וליבם של ישראל' - סמיות העין שהחלה במיתת יעקב והביאה את השעבוד במצריים, מהווה את חשכת הגלות. בזמנים אלו בהם שורר חושך בעולם, באה לידי ביטוי תפקיד התורה שבעל-פה.

למאמר המלא

לעדכונים נוספים הצטרפו אלינו לעמוד הפייסבוק