רוֹדָסֵיוֹת,[1] או יונים רודוסיות, הם לפי הרמב"ם: "יונים ביתיות (אלחמאם אלתי פי אלדיאר) מיוחסות להורדוס, אשר החזיקן בארמונו".[2] הרמב"ם הלך בעקבות הפירוש בתלמוד הבבלי, ש"הרדסיאות על שם הורדוס" ולא על שם מוצאם (מן האי רודוס?).[3] ואכן, יוסף בן מתתיהו מעיד שהורדוס גידל יוני בית בשובכים שהותקנו במגדלים קטנים רבים בארמונו שבירושלים.[4] אפשרות אחרת היא שהכוונה לגידול יונים שהתקיים ב"הר המלך" לצורכי קרבן העוף במקדש,[5] ולפי דעה אחת "הר המלך" הוא מבצר הרודיון.[6]
לפי הקשר המשנה, אין ספק שמדובר ביונים מבויתות שהסתגלו לחיי שבייה, ולא הורגלו ללקט בעצמן את מזונן, ולכן האדם נדרש להאכילן ולהשקותן. על רקע זה מעניין הביאור הייחודי שביאר תנחום הירושלמי, שאלו יוני דואר, כנראה לפי שימוש שהיה ידוע בתקופתו בארץ ישראל ובמצרים:[7] "הן היונים שמגדלים בבתים ובדירות ושולחים באמצעותן מכתבים ממקום למקום. ויש אומרים שראשון שהתעסק בזה, הביאן מהמדבר וגידלן ושילחם ממקום למקום הוא הורודס המלך היווני ועל כן ייחסו אותן לשמו".[8]
[1].הניקוד על פי פהמ"ש חולין יב, א.
[2].פהמ"ש שבת כד, ג.
[3].חולין קלט ע"ב. ראו גם: א' ארן, "'יוני הרדסיאות' בספרות התלמודית ומערות הקולומבריה במרישה", תרביץ, לד (תשכ"ה), עמ' 362-356.
[4].מלחמת היהודים, ה, ד, ד.
[5].תוספתא, מנחות ט יג.
[6].ר' ינקלביץ, "הר המלך - הרודיון", קתדרה, 20 (תשמ"א), עמ' 27. במכתבי בר כוכבא נקרא מבצר זה "הרודיס"; ראו: י' ידין, החיפושים אחר בר כוכבא, ירושלים תל-אביב תשל"א, עמ' 183-182. עדות לגידול יונים (קולומבריום) בהרודיון נמצאה במתקן שבמרכז הבריכה ההרודיאנית הגדולה שבהרודיון תחתית; ראו: E. Netzer, Greater Herodium ,in: Qedem 13, Jerusalem 1981, p. 14
[7].על השימוש ביוני דואר ראו: ש' בודנהיימר, החי בארצות המקרא, ב, ירושלים תשט"ז, עמ'
388-386.
[8].תנחום הירושלמי, ערך רדס.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
