התשובה
ב"ה
שלום וברכה וברכת ה' עליכם
בתשובה לשאלתך, אין להקיש באופן מוחלט בין הדיון ביחס לעיר אילת לבין מכתש רמון והמכתש הגדול. כי ישנן דעות שאילת היא מחוץ לגבולות עולי מצרים, אך לדעתם מצפה רמון היא אפילו בתחום עולי בבל, כפי שסובר רבי יצחק גולדהאר בספרו אדמת קודש. הסובר שהגבול המזרחי המשיך מים המלח דרומה עד עין יהב ומשם פנה לדרום מערב, באופן כזה שמצפה רמון היא אפילו בגבול עולי בבל.
מאידך, יש הסוברים שהגבול הדרומי צפונה מים המלח דרך נחל צין, באופן כזה שמצפה רמון היא מחוץ לתחום גבול עולי מצרים. אך רבים מגדולי ישראל מקבלים שלא ניתן לקבוע מסמרות בגבולות הארץ על ידי השערות, למעט מקומות שיש לנו עליהן מסורת ברורה כמו ים המלח והים הגדול וכדו', ויש מקום וסברות לכאן ולא לכאן.
אך חשוב לזכור שהדיון אודות מעמדם של מקומות מסופקים ומיקומם או אי מקומם בתחום גבולות הארץ, אינו נשאר רק בשאלת זיהוי המקומות שמוזכרים בתורה בפרשת הגבולות של פרשת מסעי. כי בנוסף לכך, קיים דיון בפוסקים מה מעמדם של אותן מקומות שנכבשו על ידי דוד המלך ונשלטו על ידי שלמה שלדעת הרבה פוסקים בוודאי מעמדם כשל עולי מצרים. בנוסף לכך, מצטרפת לדיון הדעה שכיבושי צה"ל בימינו יש להם תוקף מחייב במצוות התלויות בארץ, בוודאי אם הם נכבשו בימי דוד ושלמה.
עמדת מכון התורה והארץ לגבי אילת היא ברורה, כי תואמת לעמדת הרבנות הראשית לישראל מאז קום המדינה והקמת העיר אילת והישובים סביבה שקמו במשך השנים. שהפסיקה הייתה לגביהם , שצריך להפריש שם תרומות ומעשרות וצריך לנהוג שם איסורי שביעית למעט איסור ספיחין שהקלו בכל מקום שהוא עולי מצרים בלבד ואינו עולי בבל כמו בנגב המערבי. לכן גם באיזור אילת אנו פוסקים שאין להתיר שם זריעה בשביעית וכו' ללא היתר מכירה כדין.
בברכת התורה והארץ
אהוד אחיטוב
