החלטה לפני חתונה

השאלה:

כבוד הרב שלום אשמח לעזרה ועצה אני בן 21 ועכשיו השתחררתי מהצבא וחוזר לישיבה אני יוצא עם מישהי כבר 9 חודשים ומההתחלה אני כל הזמן בהתלבטויות, כשהכרנו לא ידעתי אם אני רוצה את זה בכלל, ואם כן אז לא בטוח שכרגע ונכון יותר כנראה שקודם אסייים צבא ואחזור לישיבה, אבנה את עצמי ואם יהיה רלוונטי ננסה, זה אומר שהיינו צריכים לחכות באיזור השנתיים, הדברים התגלגלו והכימיה והתקשורת בנינו מאוד טובה, יכולים לדבר ממש על הכל ומהבחינה של חיבור ואם זה היה נמדד רק בזה, יש לי הרגשה שזו היא. מצד שני יש לי כל הזמן התלבטויות ואם לסכם את זה בכותרת: יש לי תחושה שאני יכול "להשיג" יותר הבעיה היא שמאוד רציתי שנשמור נגיעה גם כזוג דתי וגם כדי לשמור על אובייקטיביות, וניסינו כמה פעמים, מה שלא צולח, וכל כמה זמן אני מעלה את זה שוב כי זה באמת מעיק עליי מצד אחד יש לה המון יתרונות: היא תהיה אמא מעולה אין לי ספק, היא תהיה אישה טובה, היא אחראית, מסודרת זריזה ופעלתנית (הרבה מהדברים שדווקא חסרים אצלי) היא מכבדת מאוד את כולם, יש לה כיבוד הורים ברמה מאוד גבוהה ומידות טובות, מבחינה דתית היא בערך כמוני ואני מאמין ששנינו רוצים להתחזק (למרות שתמיד חשבתי שאני צריך מישהי חזקה יותר ממני) היא תמיד חיובית וחייכנית מאוד רגישה לאחרים יש לה באמת לב זהב קשה למצוא כאלה מצד שני יש דברים שמפריעים לי כמו: רמת חשיבה והסקה, ביטוי בעל פה של הדעה שלה כמוצקה וסדר מחשבתי (אלה הדברים שאני דווקא יותר חזק בהם) עם הזמן אני כן נמשך אליה יותר ומתמקד פחות בכמה המראה החיצוני שלה בדיוק לטעמי, בהתחלה קצת הפריע לי ושוב זה התקשר לזה שאני יכול "להשיג" יותר ממנה, אבל לאט לאט הבנתי שאולי זה לא הדבר הכי חשוב מבחינת עבודה היא מתחילה ללמוד חינוך ורוצה מאוד להיות גננת, כבר עבדה בזה שנתיים והיא מעולה בזה, לפני שהכרתי אותה באמת לא חשבתי שאתפשר על מקצועות עם הכנסה נמוכה יותר בגלל היעדים האישיים ורמת החיים שאני רוצה להשיג, דיברנו על זה והיא אמרה שמבחינתה היא גם תעשה עוד מקצוע, העניין שאני כן רוצה גם מישהי בייתית ואולי כן יותר נכון שתעשה רק את זה ואני אשתדל יותר על הפרנסה (כמובן שזה שלב אחר אבל כן דיברנו על זה בעקיפין) גם שאמא שלי שאלה עליה סיפרתי לה (בלי הקטע של השמירת נגיעה מהבושה כמובן), ואז היא אמרה לי שבאמת היא חשבה שאני אביא מישהי כזאת על רמה גבוהה והכי איכותית וכו', וצד שני אמרה שאולי זה דווקא מה שמתאים לי שהיא לא כזו ואולי זה טוב אני כמובן גם מאוד חושש ממה יחשבו עליה ההורים והמשפחה כי מאוד ביקורתיים בדרך כלל, ואולי זה נובע גם מהעובדה שאני עצמי מבולבל כרגע אני כותב בזמן שדיברנו בנינו וסיכמנו שנעצור רגע ושאקח לעצמי כמה זמן שאצטרך כדי להחליט על ההמשך, גם מבחינת אם להתקדם וגם באיזו צורה, והאם לשמור נגיעה לגמרי או בגבול מסוים (היא נוטה לגבול, אני טוען שזה לא משנה וברגע שנוגעים זה גם גורם ל "שוחד" ונהיים לא אובייטיביים וגם ובחינת זה שאין אפוטרופוס לעריות) העניין הוא שבכל מקרה גם אם זו היא אנחנו לא מתכוונים להתארס כרגע אלא בהנחה שכן בסיום הישיבה שזה עוד שנה וחצי - שנתיים כרגע אני פשוט מבולבל מאוד ולא מצליח להחליט, כי אני באמת לא יודע אם זה זה או לא, וגם אם הייתי מרגיש שכן אני לא יכול להיות בטוח כי אני "משוחד מעצם הנגיעה בה" שנינו באמת כנים, פתוחים ומוכנים לעבוד קשה כדי שזה יצליח ובאמת מנסים לתת לזה הזדמנות, זה יותר מהצד שלי החששות וכו' ולכן עצרנו רגע לחשוב. לסיכום - אני פשוט מבולבל ולא כל כך יודע איך לגשת למצב הזה, מה גם שאין לי כל כך את מי לשתף שאני כם סומך עליו ועל הדעות שלו וגם מנוסה, וגם שאהיה פתוח איתו על זה הכי הגיוני זה מטפל או פסיכולוג או רב אבל אין לי למי ללכת והאמת שגם אין לי תקציב כרגע לפסיכולוג או משהו בסגנון. אשמח לדרך, מחשבות ושיטת פעולה פרקטית כדי לחזור למסלול ולצלוח את זה בעזרת ה' (מוכן גם לשמוע דעה שאומרת שזה לא זה, כי באמת יכול להיות אני לא יודע) תודה רבה

התשובה

הרב דוד אייגנר | כ"ד אלול תשפ"ג 12:20

ב"ה

שלום וברכה!

מדבריך אני מבין שברוך ה' בסך הכל ישנה התאמה ביניכם בתחומים רבים, כמובן שאיני מכיר אתכם לעומק, אך מקריאת הדברים נראה שאתם משדרים באופן עקרוני על אותו גל, אך מכיוון שאיני מכיר אתכם לעומק, וגם איני יועץ נישואים... איני יכול לומר דברים חתוכים בענין.

על כל פנים, ישנה נקודה אחת בדבריך שיתכן שהיא המהותית כאן, ואותה יש לפרק, מלבד שמירת הנגיעה, שאתייחס בהמשך).

כתבת כך: "יש לי תחושה שאני יכול "להשיג" יותר" והכוונה ככל הנראה שאתה "תשיג" מישהי שטובה יותר. ובאמת לכאורה למה לא? מי אמר שהבחורה הזו שאני איתה היא המיועדת עבורי, אולי יש מישהי טובה יותר? אלא שאחד היסודות המרכזיים בכל נושאי בחירת בני הזוג הוא שבכל נושא השידוכים ישנה השגחה פרטית, כפי שאומרת הגמרא: י מסכת מועד קטן דף יח עמוד ב: "הכי אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אשה לאיש. מן התורה - דכתיב ויען לבן ובתואל ויאמרו מה' יצא הדבר, מן הנביאים - דכתיב ואביו ואמו לא ידעו כי מה' היא. מן הכתובים - דכתיב בית והון נחלת אבות ומה' אשה משכלת". 

כי הרי ישנן אלפי רווקות בעולם, ואלפי רווקים שלא מכירים כלל אחד את השני, ופתאום אחרי מספר חודשי היכרות כבר הולכים להקים בית משותף, אולי כדי להתחתן נצטרך להיפגש עם כל הרווקות ואז נחליט? אלא שבדיוק בנקודה זו ישנה השגחה פרטית לאדם, הקב"ה מסבב את הדברים ומביא לאדם את זיווגו, כמובן שעדיין מוטל על האדם לברר האם זה אכן הזיווג שלו, האם ישנה התאמה עקרונית מבחינה שכלית, רוחנים, שאיפות בחיים, יש רצון להתקרב, געגוע ותחושה טובה בנפש כשנפגשים וכו', אך העיקרון הוא שהכל מתחיל מכך שמה' אשה לאיש.

לכן אין כל מקום לחשוב "אולי אשיג אחרת" כי אם ישנה התאמה עקרונית, זה זה.

וכאן אני נכנס לנקודה השניה, המגע והחיבור בין איש לאישה הם מיסודי הבריאה, "זכר ונקבה בראם", שהיו מחוברים אחד לשני, עד הנסירה וההפרדה בין אדם לחווה. ולכן החיבור במהותו, כשהוא נעשה בצורה נכונה, קדושה וטהורה הוא חלק מקיום העולם ובניינו, ושותפות עם הקב"ה, שהרי שלושה שותפים יש באדם, בגלל שהקשר והחיבור הזה הם כל כך מהותיים וכל כך מיוחדים הם צריכים להיעשות רק אחרי שבני הזוג באים בקשרי הנישואים, בגלל המיוחדות והחשיבות של הדבר.

מה עוד שפעמים רבות שנוצר קשר גופני, אפילו של נגיע הבלבד הוא יכול ליצור איזה שהוא מסך בין בנין הקשר האמיתי למה שהאדם מרגיש.

כאמור, איני מכיר אתכם ואיני יודע מה אותה בחורה מרגישה, יש היום הרבה גופים שמייעצים לקראת נישואין כמו 252 ועוד, תפנו אליהם תתייעצו איתם, ובעז"ה תקימו את ביתכם המתאים לכ, וזכרו שהדבר מתחיל ונגמר בכך שמה' אשה לאיש.

בהצלחה

דוד אייגנר

מכון התור והארץ 

toraland whatsapp