התשובה
תשובה | מדובר בשאלה קשה שאין לה הרבה תקדימים הלכתיים. שאלה דומה, שהפנה פרופ' שמעון גליק לגרש"ז אויערבאך לפני ארבעים ושתיים שנים, עוסקת בעקרונות השייכים גם לשאלתך:
השאלה של פרופ' גליק הייתה כדלהלן:[1]
...איך לנהוג באשה צעירה עקרה (או שבעלה עקר, לא ברור מי) שהיא להערכתי מפגרת מבחינה שכלית, וספק באיזה מידה היא תוכל לחנך ולגדל ילד. כל עיסוקיה מנוהלים, כנראה, ע"י אמהּ שהיא מביאה אותה לרופא ומדברת בשבילה. יכול להיות שבהשקעת מאמצים חזקים יהיה אפשר להצליח שהיא תוליד ילד. האם זה מוצדק מצידינו לתת לאשה הזאת האפשרות לגדל בנים אם לדעתנו היא לא מסוגלת לכך? או שמא אין זה מתפקיד הרופא [לשקול שיקולים מסוג זה] ועלינו לעשות כל המאמצים הנדרשים, וה' ירחם?
והתשובה של הג"ר שלמה זלמן אויערבאך הייתה כדלהלן:[2]
...נראה שאם הבעל פקח הרי חייב הוא בפו"ר, אך אם גם הוא מפגר, חושבני מסברא שאם אחד מבני הזוג מצטער מזה והוא דורש ומבקש רפואה, צריכים שפיר לעזור להם בדרך הרגילה. אבל לא לעשות תחבולות ואמצעים כעין הזרעה מהבעל וכו'. ואם רק הסבתא וכדומה מבקשת את זה, יותר טוב להמנע. כל זה כתבתי מסברא בלי שום יסוד מהש"ס.
בברכת חג כשר ושמח וכל טוב סלה לו ולכל ביתו
שלמה זלמן אויערבאך
לגבי שאלת ההיכרות, השאלה בעיקרה היא שאלה מקצועית, שעניינה משמעות התמיכה המשפחתית בגידול הילד, בהתחשב בנתונים של הזוג.
[1]. שמעון גליק, 'שיכוך כאבים שמקצר חיים'; 'טיפולי פוריות לפסולי דין'; 'קדימויות בחולים מסוכנים' – השלמה לשו"ת, ספר אסיא יא (2008), עמ' 3–4; אסיא סא-סב (1998), עמ' 56–57.
[2]. שמעון גליק, 'שיכוך כאבים שמקצר חיים'; 'טיפולי פוריות לפסולי דין'; 'קדימויות בחולים מסוכנים' – שו"ת, ספר אסיא יא (2008), עמ' 4–8; אסיא נט-ס (1997), עמ' 46–51.
