התרת נדרים בלי התפסה בחפץ מסויים

התשובה

ב"ה

שלום וברכה וכל טוב

בתשובה לשאלתך, בקצרה:

למעשה: עליך לעשות התרת נדרים, כפי שפסק השו"ע וזאת שהיות וכך דרך לשון הנדרים אצל בני אדם.

להרחבת הדברים:

שאלה זו כבר נידונה באריכות בדברי הראשונים, האם כשאדם נדר מבלי להתפיס את הנדר בלשון קרבן, או בלשון ההלכתית: "יש נדר בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר".

מתוך השוואות הסוגיות השונות יש מהראשונים שכתבו שאף אם זה לא ייחשב כנדר עצמו אך לפחות מדין "ידות" נדרים שדינם כנדרים. ויש שחלקו על כך ופסקו שאפילו "ידות" לא הוי.

למעשה, השו"ע הביא תחילה את דעות המקילים בלשן סתמית, ואת דעת המחמירים בלשון "ויש מי שאומר", כלשונו (שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן רו סעיף ה):

"הנודר: שלא אוכל עמך, או: שאוכל עמך, אפילו יד לא הוי, דלשון זה לשון שבועה הוא ולא לשון נדר, אם לא שנדר לעשות מצוה. ומיהו כיון דהאידנא מרגלא בפומייהו דאינשי למינדר בהאי לישנא, אין להקל וצריך התרה, כדי שלא ינהגו קלות ראש בנדרים. ויש מי שאומר דנדר שאמרו בלשון שבועה ושבועה בלשון נדר, מהני מדין ידות; ומיהו בנזירות שהוציאו בלשון שבועה, לדברי הכל אסור.

כאמור, למעשה הוא חשש לדעת המחמירים אך צירף טעם נוסף שכיוון שכך אנשים נודרים כיום, אז צריך לעשות התרת נדרים.

בברכת התורה והארץ

אהוד אחיטוב