אכילה ושתייה קודם עלות השחר

שו"ע סימן תקנ סעיף ב וסימן תקסד סעיף א, ומשנ"ב תקנ ו. ועיין חזון עובדיה עמ' יב, ואור לציון חלק ג פרק לא הערה ב, שזמן עלות השחר הוא שבעים ושתיים דקות לפני הנץ החמה, ועיין אור לציון שם, שטוב להחמיר ולחשוש לדעות שזמן עלות השחר הוא תשעים דקות לפני הנץ החמה.

שו"ע תקסד א, חזון עובדיה עמ' ט, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כד סעיף מז. ועיין משנ"ב תקסד ג, ששֵינָה שאינה על מיטה יכולה גם היא להיחשב שינת קבע. ועיין ירושלים במועדיה בין המצרים עמ' קעד, ששינה של חצי שעה היא שנת קבע.

עיין ריטב"א תענית יב א ד"ה ואיכא, ור"ן תענית ד א (בדפי הרי"ף) ד"ה ירושלמי, ושער הציון תקסה ח.

רמ"א תקסד א, ומשנ"ב שם. ועיין משנ"ב תקסד ו, שיוצא אשכנז שבדעתו לקום משינתו ולשתות לפני עלות השחר, ראוי שיחשוש לדעת השלחן ערוך ויאמר לפני הליכתו לישון שבדעתו לשתות במשך הלילה (כמבואר להלן). ועיין חזון עובדיה עמ' יא, שיוצא ספרד המקל בשעת הדחק כדעת הרמ"א, יש לו על מי לסמוך.

שו"ע תקסד א. ועיין אור לציון חלק ג פרק לא שאלה ב, שצריך לומר כן בפה, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כד סעיף מו, שחולק וסובר שדי לחשוב כן, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין משנ"ב פט כח, שלפי הזוהר אדם שקם משינתו לאחר חצות הלילה, אינו רשאי לאכול אכילה שאינה נצרכת לחיזוק הגוף, ועיין משנ"ב שם, שלכתחילה נכון להיזהר בזה, ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כד סעיף מז, שיש לחוש לדברי הזוהר, ואין לאכול לפני עלות השחר אלא אם כן האכילה חיונית ובלעדיה האדם לא יוכל לצום, ועיין חזון עובדיה עמ' י, שחולק וסובר שאין צריך לחשוש לדברי הזוהר, כיוון שדבריו סותרים את דברי הפוסקים. ועיין שו"ע פט ה, ומשנ"ב שם, שבחצי שעה הסמוכה לעלות השחר אסור להתחיל לאכול סעודת קבע, שמא אדם יימשך בסעודה וישכח להתפלל, ועיין אשי ישראל פרק יג הערה עא, בשם הגר"י נויבירט והגר"ח קנייבסקי, שאיסור זה נאמר גם בחצי שעה הסמוכה לתענית ציבור, ועיין שו"ת שבט הלוי חלק יא סימן קלח, וקובץ שמוש חכמים גיליון ח עמ' קכה, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולקים וסוברים שאיסור זה לא נאמר בחצי שעה הסמוכה לתענית ציבור, כיוון שבזמן עלות השחר חלה חובת התענית ואין חשש שאדם יימשך בסעודה בזמן זה, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א.