תענית שחלה בשבת

שו"ע תקנ ג. ועיין מגילה ה א, ושפתי חכמים שם ד"ה אקדומי, שמעדיפים לדחות את התענית ולא להקדים אותה, כי בכל יום יכול לבוא המשיח. ועיין שו"ע תקנט ט, ומשנ"ב שם, וחזון עובדיה עמ' מו, ושערי נחמה (טשזנר) עמ' קיא, בשם הגרי"ש אלישיב, שכאשר דוחים את התענית ליום ראשון, חתן וכלה ביום חופתם, ובעלי הברית (אבי הבן ואימו, המוהל והסנדק) לאחר קיום הברית, אינם צריכים להשלים את התענית, אלא הם רשאים לאכול לאחר מנחה גדולה, ועיין מגן אברהם תקנט יא, שנוהגים להחמיר ולהשלים את התענית (ועיין שער הציון תקנט לט, שדחה דבריו), ועיין הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כד סעיף נב וסעיף נט, ושערי נחמה שם, בשם החזון איש, שפסקו כמגן אברהם, ועיין תשעה באב שחל ביום ראשון לגר"ש דבליצקי סעיף נט, שבארץ ישראל אין נוהגים להחמיר כדעת המגן אברהם. ועיין באור הלכה תקנט ט ד"ה ונדחה, בשם החכמת שלמה, שחתן בשבעת ימי המשתה צריך להשלים את התענית, גם כאשר התענית נדחית, ועיין שער הציון תקנט לג, שמפקפק בזה.