logo-white

הוספות ושינויים בתפילות התעניות. הוספות ושינויים בתפילות התעניות

סליחות וקריאת התורה

facebook email whatsapp

בתפילת שחרית אומרים סליחות לאחר חזרת הש"ץ1, משום שהתענית נועדה לתשובה2, ויוצאי אשכנז אומרים גם "אבינו מלכנו"3. לאחר מכן אומרים תחנון, קוראים בתורה את פרשת "וַיְחַל מֹשֶׁה"4, שיש בה את תפילת משה רבנו על עם ישראל לאחר חטא העגל, ומוזכרים בה גם שלוש-עשרה מידות הרחמים של ה', וממשיכים בתפילה כרגיל.

קריאת התורה בתענית תוקנה למתענים, לכן צריך שיהיו בציבור המתפללים לפחות שישה אנשים שמתענים כדי שניתן יהיה לקרוא בתורה5, ויש להעלות לתורה רק אנשים שמתענים6. כאשר אין בציבור המתפללים שישה מתענים, והתענית חלה ביום שני או ביום חמישי, יש לקרוא בתפילת שחרית את הקריאה הרגילה שרגילים לקרוא בימי שני וחמישי7.

בתפילת מנחה קוראים בתורה שוב את פרשת "וַיְחַל מֹשֶׁה", ויוצאי אשכנז קוראים גם את הפטרת "דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ"8, העוסקת בענייני תשובה, כדי לעורר את הציבור לשוב בתשובה9.




9 הערות

1.
שו"ע תקסו ד, ומשנ"ב שם.
2.
שו"ת חתם סופר חלק א (אורח חיים) סימן רח ד"ה מ"מ.
3.
ערוך השלחן תקסו ח.
4.
שמות לב יא.
5.
עיין משנ"ב תקסו יד, ופסקי תשובות תקסו ה-ו.
6.
שו"ע תקסו ו. ועיין משנ"ב שם כ, שאין להעלות לתורה אדם שמתענה אם אין בדעתו להשלים את התענית. ועיין שו"ע שם, ומשנ"ב שם כא, וחזון עובדיה עמ' קט, שכהן או לוי שאינם מתענים, יצאו מבית הכנסת בזמן שאמורים להעלותם לתורה, כדי שלא יטעו לחשוב שנמנעים מהעלאתם לתורה בגלל שיש פגם בייחוסם. ועיין משנ"ב שם כא, שאדם שאינו מתענה והעלו אותו לתורה, אם העלוהו בשחרית והתענית חלה ביום שני או ביום חמישי, יעלה לתורה, ואם התענית חלה ביום אחר או שהעלוהו לתורה במנחה, לא יעלה, ואם גילוי העובדה שאינו מתענה תגרום לחילול השם, יעלה לתורה ויסמוך על הפוסקים המתירים לאדם שאינו מתענה לעלות לתורה.
7.
הליכות שלמה הלכות תעניות פרק יג סעיף יב, הגרי"ש אלישיב בשו"ת ישא יוסף אורח חיים חלק ב סימן קלח, בצל החכמה חלק א סימן ב, שונה הלכות תקסו ח, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א. ועיין שו"ת אמרי יושר חלק ב סימן קכד אות ב, ושו"ת רבבות אפרים חלק ו סימן רצד, שחולקים וסוברים שאין לקרוא את הקריאה הרגילה לימי שני וחמישי.
8.
ישעיהו נה ו.
9.
רמ"א תקסו א, וערוך השולחן תקסו ג. ועיין תוספות מגילה כא א ד"ה הקורא, שהטעם לכך שקוראים את ההפטרה בתפילת מנחה הוא משום שנוהגים לתת צדקה סמוך למנחה, ובהפטרה קוראים את הפסוק "שִׁמְרוּ מִשְׁפָּט וַעֲשׂוּ צְדָקָה" (ישעיהו נו א), ועיין ערוך השולחן תקסו ג, טעם נוסף, שהזמן העיקרי לאמירת ווידוי בתענית הוא בסוף היום, לכן קוראים בזמן זה מדברי הנביאים המעוררים לחזור בתשובה. ועיין כף החיים תקסו י, שיוצאי ספרד אינם נוהגים לקרוא הפטרה במנחה. ועיין שו"ת דברי יציב אורח חיים סימן רמח, וחזון עובדיה עמ' קג, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כד סעיף ל, שיוצא ספרד המתפלל עם יוצאי אשכנז והעלוהו לעליית שלישי, רשאי לקרוא את ההפטרה ולברך את ברכות ההפטרה, ועיין ירושלים במועדיה בין המצרים עמ' קפד, שלכתחילה אין להעלותו לעליית שלישי.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ