אמירת "עננו"

בימי התענית, מוסיפים בתפילה כמה קטעים של בקשות ותחנונים. בתפילת עמידה בברכת "שומע תפילה", אומרים "עננו ה' עננו ביום צום תעניתנו וכו'"¹. זאת משום שברכת "שומע תפילה" היא ברכה כללית שאפשר להוסיף בה תפילות שונות, וכן סיומה של ברכה זו - "ברוך אתה ה' שומע תפילה", מתאים לתפילת "עננו", שמבקשים בה שתפילותינו תתקבלנה².

יוצאי ספרד אומרים "עננו" בתפילת שחרית ובתפילת מנחה³, ויוצאי אשכנז אומרים "עננו" רק בתפילת מנחה, מחשש שמא במשך היום יצטרך האדם לאכול, ויתברר למפרע שמה שאמר בתפילת שחרית "ביום צום תעניתנו", לא היה נכון. בתפילת מנחה אין חוששים לזה, כיוון שאפילו אם יזדקק לאכול אחרי תפילת מנחה, הרי התענה עד חצות, ותענית עד חצות יכולה להיקרא צום⁴.

אמנם גם למנהג יוצאי אשכנז, שליח הציבור אומר "עננו" בחזרת הש"ץ כבר בתפילת שחרית, כיוון שאף אם הוא יזדקק לאכול, תפילתו היא תפילת הציבור, ואין חוששים שכל הציבור יזדקק לאכול במשך התענית⁵. בדבר נוסף שונה דינו של שליח הציבור מדין היחיד: בכך שהוא אומר את תפילת "עננו" בחזרת הש"ץ כברכה בפני עצמה אחרי ברכת "גואל ישראל", ולא כמו היחיד, שאומר "עננו" בברכת "שומע תפילה"⁶. הטעם לכך הוא שחכמים לא רצו להוסיף בתפילת היחיד ברכה, ולשנות את מספר הברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, שכן היו לאנשי כנסת הגדולה בזה כוונות עליונות. רק בתפילת הציבור, שאיננה התפילה הבסיסית, הוסיפו חכמים עוד ברכה וחרגו ממספר הברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה. תפילת הציבור היא גם תפילה חשובה יותר, ולכן ראוי להוסיף בה ברכה⁷. הטעם לכך שהסמיכו את תפילת "עננו" לברכת "גואל ישראל" בתפילת הציבור הוא שבספר תהלים, הפסוק "ה' צוּרִי וְגֹאֲלִי" סמוך לפסוק "יַעַנְךָ ה' בְּיוֹם צָרָה", ובתפילת "עננו" אנו מתפללים להיוושע מהצרות שאנו מצויים בהן⁸. 

אדם שאינו מתענה כגון חולה, לא יאמר "עננו"⁹, כיוון שתפילת "עננו" היא תפילה מיוחדת לימי תענית, ויום זה אינו יום תענית עבורו¹⁰. וכן שליח ציבור לא יאמר את ברכת "עננו" בחזרת הש"ץ כאשר אין בציבור לפחות שישה אנשים שמתענים¹¹, אלא יאמר "עננו" ב"שומע תפילה"¹².