logo-white

הוספות ושינויים בתפילות התעניות. הוספות ושינויים בתפילות התעניות

ברכת כהנים במנחה

facebook email whatsapp

כאשר מתפללים תפילת מנחה סמוך לשקיעה, הכהנים אומרים בחזרת הש"ץ ברכת כהנים. הטעם לכך הוא שמעיקר הדין, ראוי היה לומר ברכת כהנים בתפילת מנחה בכל ימות השנה; אלא שאין נוהגים כן, משום שכהן ששתה יין אינו רשאי לישא את כפיו, וחכמים חששו שהכהנים לא יתנו דעתם לכך ויאמרו את ברכת כהנים לאחר שתיית יין. אך בתענית ציבור חשש זה אינו קיים, ולכן ניתן לומר ברכת כהנים במנחה1

הטעם לכך שדין זה נאמר רק בתפילת מנחה הסמוכה לשקיעה הוא חששם של חכמים שאנשים יטעו, ומכך שאומרים ברכת כהנים במנחה בתענית הם ילמדו שניתן לומר ברכת כהנים גם ביום רגיל, ולכן גזרו שלא לומר ברכת כהנים בתענית בתפילת מנחה הדומה לתפילת מנחה הנאמרת בכל השנה. בזמן חז"ל נהגו להתפלל מנחה בשעה מוקדמת בכל ימות השנה, ולכן הם קבעו כי בתפילת מנחה בשעה מוקדמת בתענית, אין אומרים ברכת כהנים, אך בתפילת מנחה הסמוכה לשקיעה בתענית, אומרים ברכת כהנים, שכן היא אינה דומה לתפילת מנחה הנאמרת בכל ימות השנה, אלא לתפילת נעילה שדרך לאומרה סמוך לשקיעה2.

בימינו השתנו הרגלי זמן התפילה, ורבים מתפללים מנחה סמוך לשקיעה בכל ימות השנה, אך תקנת חכמים לומר ברכת כהנים רק במנחה הסמוכה לשקיעה נשארת בתוקפה3.

למנהג יוצאי אשכנז, תפילת מנחה הנאמרת בזמן 'מנחה קטנה' (שעתיים וחצי זמניות לפני צאת הכוכבים) היא תפילה הסמוכה לשקיעה, ואומרים בה ברכת כהנים4. ולמנהג יוצאי ספרד, רק תפילה הנאמרת בחצי השעה הסמוכה לשקיעה היא תפילה הסמוכה לשקיעה, ורק בה אומרים ברכת כהנים5.



5 הערות

1.
שו"ע קכט א, ומשנ"ב שם. ועיין חזון עובדיה עמ' צח, שדי בשישה מתענים כדי לומר ברכת כהנים, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין פרי מגדים אשל אברהם תקסו יא, שצריך עשרה מתענים, ועיין אשי ישראל (פויפר) פרק מד סוף הערה פז, שלסוברים שדי בשישה מתענים כדי לומר "עננו", די בהם כדי לומר ברכת כהנים, ועיין לעיל הערה 12. ועיין כף החיים קכט ה, וחזון עובדיה תעניות עמ' צח, והלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כד סעיף כג, שכהן שאינו מתענה, לא יישא את כפיו, ועיין לוח לארץ ישראל (טוקצינסקי) דיני צום גדליה, שחולק וסובר שאם אין כהן אחר מלבדו, יאמר ברכת כהנים ויסמוך על הסוברים שכהן שאינו מתענה יכול לומר ברכת כהנים, ועיין הליכות שלמה הלכות תפילה פרק י סעיף יג, שיש להקל כן גם כאשר ישנו רק כהן אחד שמתענה, כיוון שיש סוברים שקיום מצוות ברכת כהנים מהתורה הוא בשני כהנים, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א (ובלבד שהכהן לא שתה משקה משַכֵּר), ועיין ואני אברכם (פאק) פרק יב הערה 62, בשם הגרי"ש אלישיב, שחולק וסובר שכהן שאינו מתענה רשאי לומר ברכת כהנים בכל מצב.
2.
שו"ע קכט א, ומשנ"ב שם. ועיין חזון עובדיה עמ' צד, שבמנחה שאינה סמוכה לשקיעה גם אין לומר "אלוקינו ואלוקי אבותינו ברכנו בברכה המשולשת בתורה וכו'", ועיין לוח ארץ ישראל (טוקצינסקי) דיני צום גדליה, שחולק וסובר שיש לומר "אלוקינו ואלוקי אבותינו וכו'", ועיין לוח ההלכות והמנהגים (זלזניק) דיני צום גדליה, שכן מנהג יוצאי אשכנז, ועיין משנ"ב קכט י.
3.
שו"ת שבט הלוי חלק ח סימן כג אות ד.
4.
הליכות שלמה הלכות תפילה פרק י דבר הלכה כא, ירושלים במועדיה בין המצרים עמ' קפב, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, והוסיף שזמן מנחה קטנה לעניין זה הוא שעתיים וחצי זמניות לפני צאת הכוכבים (ולא לפני השקיעה). ועיין לוח לארץ ישראל (טוקצינסקי) דיני צום גדליה, שחולק וסובר שרק תפילה הנאמרת בזמן פלג המנחה נחשבת תפילה הסמוכה לשקיעה ואומרים בה ברכת כהנים, ועיין אשרי האיש פרק סז סעיף כו, כעין זה. ועיין בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה סעיף כג, וחזון עובדיה עמ' צד, שהזמן הקובע אם אפשר לומר ברכת כהנים הוא הזמן שבו הכהנים אומרים את ברכת כהנים, וכן כתב לנו הגר"י אריאל שליט"א, ועיין זה השלחן לגר"ש דבליצקי חלק ב עמ' לא ד"ה לדידן, שחולק וסובר שהזמן הקובע הוא הזמן שבו מתחילים את תפילת הלחש (עיין לוח ההלכות והמנהגים תשפ"ג דיני צום גדליה עמ' 77). ועיין דינים והנהגות ממרן החזון איש פרק כ אות א, שלדעת החזון איש יש לומר ברכת כהנים גם במנחה גדולה.
5.
בן איש חי שנה ראשונה פרשת תצוה סעיף כג, כף החיים קכט ז, חזון עובדיה עמ' צד, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק כד סעיף כב. ועיין אור לציון חלק ב פרק ח שאלה יב, שחולק וסובר שתפילת מנחה הנאמרת מזמן פְלג המנחה נחשבת תפילה הסמוכה לשקיעה, ועיין בן איש חי שם, וחזון עובדיה שם, והלכות חגים לגר"מ אליהו שם, שהנוהגים לומר ברכת כהנים מפְלג המנחה יש להם על מי לסמוך.

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ