logo-white

פרק א – הלכות ראש חודש. פרק א – הלכות ראש חודש

ברכה על ההלל

facebook email whatsapp

נחלקו הראשונים אם יש לברך על ההלל בראש חודש. לדעת רבנו תם יש לברך על ההלל, כשם שמברכים על מצוות שחיובן מדברי חכמים1; ולדעת הרמב"ם אין לברך על ההלל2, כיוון שאמירת הלל בראש חודש היא מנהג, וחכמים תיקנו לברך רק על מצוות מהתורה או מדברי חכמים, אך לא על מנהגים3. להלכה, השלחן ערוך פסק כדעת הרמב"ם, שאין לברך על אמירת ההלל בראש חודש4, וכן הוא המנהג המקובל בקרב יוצאי ספרד5 ובחלק מקהילות החסידים6; והרמ"א פסק כדעת רבנו תם, שיש לברך על ההלל, וכך נוהגים יוצאי אשכנז7

בני קהילות ספרד שנהגו לברך על ההלל בעודם בחוץ לארץ, כגון קהילת יהודי מרוקו, יש סוברים שבבואם לארץ ישראל עליהם לקבל את מנהג יוצאי ספרד בארץ ישראל, ואין הם רשאים לברך על ההלל8, ויש סוברים שהם רשאים להמשיך במנהגם ולברך על ההלל, כפי שנהגו בארצות מוצאם9.

9 הערות

1.
ברכות יד א תוספות ד"ה ימים. ועיין עץ ארז (זיני) חלק א עמ' 13 ואילך, והרב בן ציון כהן באור תורה אייר תשנ"ז עמ' תרלח ואילך.
2.
רמב"ם חנוכה ג ז.
3.
חידושי מרן רי"ז הלוי על הרמב"ם ברכות יא טז ד"ה והנראה לומר, ורשימות שיעורים לגרי"ד סולובייצ'יק מסכת ברכות יד א ד"ה ונראה שלא.
4.
עיין שו"ע תכב ב.
5.
חזון עובדיה חנוכה עמ' רצג, הלכות חגים לגר"מ אליהו פרק א סעיף יא, אור לציון חלק ג פרק ג שאלה א. ועיין חזון עובדיה עמ' רצו, שיוצא ספרד השומע יוצא אשכנז מברך על ההלל, לא יענה אמן על ברכתו, כיוון שלשיטת השומע ברכה על ההלל בראש חודש היא ברכה לבטלה, ועיין ביאור הלכה רטו ד ד"ה ואסור, והליכות שלמה ראש חודש פרק א סעיף י, ואור לציון חלק ג פרק ג שאלה ב, והגר"מ מזוז שליט"א באור תורה אייר תשע"ב סימן צה עמ' תשלו, שחולקים וסוברים שיוצא ספרד השומע יוצא אשכנז מברך על ההלל רשאי לענות אמן על ברכתו, כיוון שלשיטת המברך אין זו ברכה לבטלה.
6.
שו"ת יחוה דעת חלק ד סימן לא ד"ה תשובה, הגר"א וייס שליט"א בקובץ תורני צהר (אהל ברוך) אלול תש"ס עמ' תרט.
7.
רמ"א תכב ב. ועיין באור הלכה תכב ב ד"ה הלל, שגם נשים מברכות על ההלל למנהג יוצאי אשכנז. ועיין משנ"ב תכב טז, שאדם שאיחר לתפילה והגיע לבית הכנסת בשעה שהציבור אומר הלל, יאמר עמהם את ההלל ויתפלל לאחר מכן, כיוון שיש סוברים שניתן לברך על ההלל בראש חודש רק כאשר הוא נאמר בציבור. ועיין רמ"א תכב ב, שאדם שאינו אומר את ההלל בציבור, ישתדל לומר את הפסוקים "הוֹדוּ לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ, יֹאמַר נָא יִשְׂרָאֵל כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ וכו'" במעמד שלושה אנשים, כדי לאומרם בדרך שירה, כפי שאומרים אותם בבית הכנסת, ועיין אהלי הלכה פסח פרק טז, שם התבארה דרך אמירת פסוקים אלו לפי מנהג יוצאי ספרד ולפי מנהג יוצאי אשכנז.
8.
יחוה דעת חלק ד סימן לא וחזון עובדיה חנוכה עמ' רצד, אור לציון חלק ג פרק ג שאלה א, סידור אבותינו עמ' 667, בשם הגר"ש עמאר שליט"א.
9.
שמ"ש ומגן חלק ד אורח חיים סימן טו אות ה, מגן אבות (לבהר) אורח חיים עמ' תקמד, בשם הגר"מ אליהו והגרי"ש אלישיב. ועיין שמ"ש ומגן שם, שבמרוקו נהגו כדעת הראשונים הסוברים שמברכים על ההלל בראש חודש רק כאשר הוא נאמר בציבור. ועיין בדברי הגאון רבי רחמים חי חויתה הכהן באור תורה שבט תשכ"ט סימן קז עמ' קסו, שמחלק בין ציבור שבא יחד לעיר ליחידים שבאו לעיר. ציבור יכול להמשיך במנהגו ולברך על ההלל בראש חודש, ואילו יחידים אינם יכולים להמשיך במנהגם. ועיין נתיבות המערב (מנהגי מרוקו) מנהגי ראש חודש עמ' קח סעיף יד: "נהגו בראש חודש לברך על ההלל בציבור, וכיום פשט המנהג שלא לברך אף בציבור". ועיין עץ ארז (זיני) חלק א עמ' 71 ואילך.  

עוד בפרק זה

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ