ניוזלטר אלול תשפ"ה | מכון התורה והארץ-'למעשה' אקטואליה הלכתית

חדשות ועדכונים

חיילים

בשעה טובה, התחלנו לקיים ימי פעילות והפגה במתחם המדרשה. החיילים מקבלים, בנוסף לפינוק הגשמי, תכנים וסדנאות המפיגות את חווית הקרב.

תוכנית רבני הארץ מחזור ב

נמשכת ההרשמה לרבני ישובים, מושבים וקיבוצים, לתוכנית החורף של המכון, שתכלול 14 שיעורים ו4 ימים של סיורי שטח.

להרשמה

הפנינג - קיץ של מצוות

התקיימו 4 ימי הפנינג במהלך החופש הגדול, בהם השתתפו מאות מבקרים ונהנו מיום חוויתי ולימודי.

לתאום ביקור

הפנינג סוכות תשפ"ו

הפנינג סוכות יתקיים בע"ה בא'-ב' חול המועד, טז-יז תשרי (8-9.10), בשעות 10-15.
ההרשמה תהיה דרך ארגון אשכולות. עקבו אחרי הפרסומים.

אהלי הלכה, בקרוב גם לילדים

הפעלה לילדים בגיליון הבא, עקבו אחר הפרסומים...

מכון TV

מסע מרתק בעקבות מקור אבוד שהסעיר את עולם ההלכה והחקלאות

אורך הסרט: 02:16 ד'

מסע מרתק בעקבות מקור אבוד שהסעיר את עולם ההלכה והחקלאות.

מכון התורה והארץ לשירותך

ספר חדש - משניות פאה

משניות פאה עם אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית, מנגיש ללומד את המציאות הריאלית הקדומה והשלכותיה ההלכתיות.

הספר כולל 291 עמודים, במחיר מבצע של 50 ש"ח.

הספר נכתב ע"י הרב דוד אייגנר, מרבני המכון.

להזמנות

שו"ת

פדיון כפרות - מדריך הלכתי ונוסח מלא / הרב נתנאל אוירבך

האם ראוי לעשות פדיון כפרות על תרנגול או שאולי עדיף לעשות זאת בכסף?

מדריך הלכתי לפדיון כפרות:

נוהגים לעשות כפרות בערב יום הכיפורים. לוקחים כסף, ומסובבים אותו מעל הראש ואומרים: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי. זה הכסף ילך לצדקה, ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום", ונותנים את הכסף לצדקה לפני יום הכיפורים. ורמז יש בדבר, שהגימטרייה של כסף במילוי האותיות (כ"ף סמ"ך פ"ה) היא שלוש מאות וחמש, כגימטרייה של המילה 'כפרה'.

במקורו, מנהג הכפרות נעשה על ידי לקיחת תרנגול שעתידים לשחוט, סיבובו מעל הראש ואמירת: "זה חליפתי, זה תמורתי, זה כפרתי, זה התרנגול ילך למיתה ואני אכנס ואלך לחיים טובים ארוכים ולשלום", שלוש פעמים; ונתינת שווי התרנגול לעניים. וגם כיום יש הנוהגים לקיים מנהג זה בתרנגול.

טעם מנהג הכפרות הוא לעורר את האדם למחשבה שבשל חטאיו, ראוי היה שיעשו לו מה שעתידים לעשות לתרנגול, ובזכות חזרתו בתשובה, ה' יסיר ממנו את הגזרות הרעות ובתמורה לזה הן תתקיימנה בתרנגול. וכן יש בדבר טעם על פי הקבלה.

(מתוך הספר 'אוהלי הלכה'- ימים נוראים)

להמשך קריאה

מאמר

מידע יישומי - תשרי תשפ"ו: שנת מעשר שני / הרב נתנאל אוירבך

הפרשת תרומות ומעשרות בירקות

א. התרומות והמעשרות, כמו חלק גדול מן המצוות התלויות בארץ, מסודרים במחזור של שבע שנים שמתחיל בשנת השמיטה ומסתיים בשנת השמיטה שלאחריה.

ב. שנת המעשר בירקות נקבעת על פי שעת הלקיטה ועל פי התאריך א' בתשרי. לפיכך בא' בתשרי תשפ"ו מתחילה השנה הרביעית במחזור השנים בירקות, ונוהג בה מעשר שני.

ג. מהירקות הנלקטים בשנה זו יש להפריש תרומה גדולה, מעשר ראשון ותרומת מעשר הנוהגים בשנים א-ו, וכן להפריש מעשר שני ולחלל את קדושתו על פרוטה (לערך פרוטה, לחץ כאן).

ד. לנוסח הפרשת תרומות ומעשרות, לחץ כאן.

ה. להצטרפות לבית האוצר של מכון התורה והארץ, לחץ כאן.

הפרשה משנה על חברתה

א. אסור להפריש מפירות של שנה אחת על פירות של שנה אחרת.

ב. לפיכך, הלוקט ירקות מהגינה בערב ראש-השנה כ"ט באלול תשפ"ה, ושוב לוקט בג' בתשרי תשפ"ו, אינו יכול להפריש תרומות ומעשרות מירקות אלו על אלו, משום שאין מפרישים מפירות של שנה אחת על פירות משנה אחרת.

ג. בבתי אריזה שמפרישים בהם תרומות ומעשרות בסוף המיון והאריזה, יש להיזהר שלא יפרישו מירקות שנלקטו משנה אחת על חברתה.

להמשך קריאה

לעדכונים נוספים הצטרפו אלינו לעמוד הפייסבוק