לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם

לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם צילום: קובי גדעון | פלאש 90

"לעמוד על נפשם" אינו רק להציל את הנפש כדי שתישאר קיימת, אלא לתקן תקנה עמידה לנפש שלא תוזק גם להבא. מרדכי ואסתר בנו תקומה לישראל ולא רק הצילו אותם מנגישת המן העכשווית.

הרב דורון ותקין | ו' באדר ב' תשע"ו

  אחת השאלות הקשות במגילת אסתר, מדוע מרדכי ואסתר כתבו ליהודים (מגילה ח יא): "לְהִקָּהֵל וְלַעֲמֹד עַל נַפְשָׁם" ולא  לבטל את הגזרות? אמנם את כתבי המלך אין להשיב כדברי המגילה (שם ח), אבל המלך נתן להם רשות לכתוב כרצונם כדברי המגילה (שם ח): "וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם".

כותב על כך המהר"ל בפירושו אור חדש (עמ' רא):

"כי זה שהם יהרגו את אויביהם נקרא זה לעמוד על נפשם, ולא תאמר לא היה צריך להם רק להשיב את הספרים ולא יהרגו שונאיהם בהם, אבל מה שיהרגו הם שונאיהם למה להם זה? ועל זה אמר לעמוד על נפשם. כי ההריגה בשונאיהם זה רק שעומדים על נפשם - כי ישראל כאשר הם בגלות בין העמים אם יש שונא להם כמו שהם אלו, שהם מזרע עמלק האגגי כאשר הוא צורר ישראל, ותמיד הם עומדים לכלות ישראל - לכך אם ישארו כמו שהיה עתה, היה המן רוצה לכלותם. כ"ש כי אח"כ יחשבו כי היהודים עמדו עליהם להינקם מהם שרצו לכלותם, ותמיד יחשבו להפילם ולכך אמר לעמוד על נפשם."

 

מפרש המהר"ל שאילו היו חוזרים הספרים הראשונים בלבד, אמנם הגזרה הייתה בטלה ולא היו קמים עליהם אויבים להורגם עתה, אבל שנאתם לשוב ולהכות הייתה נשארת. לכן תיקנו להם מרדכי ואסתר לעמוד על נפשם - להכות באויבים עתה כדי שלא ישובו להרע לישראל בעתיד.

לפי זה "לעמוד על נפשם" אינו רק להציל את הנפש כדי שתישאר קיימת, אלא לתקן תקנה עמידה לנפש שלא תוזק גם להבא.

למדנו שמרדכי ואסתר בנו תקומה לישראל ולא רק הצילו אותם מנגישת המן העכשווית.

 

בהקשר זה מפרש בעל השפת אמת (פורים תרמב ד"ה בפסוק נקהלו), שהייתה לישראל עמידה על הנפש לא רק במובן של הצלת החיים, אלא במובן הפנימי של הנפש - עבודת ה' שבנפש. עם ישראל ע"י המאבק בשונא התעורר לעמוד על נפשו, והתחדש לעבודת ה' אחדותית של כוחות הנפש, לחבר אותם לאחד, כוח אחד של כל הנפש. ישנם כוחות רבים ודרכים רבות לעבודת ה', אבל ע"י השונאים הבינו ישראל את אחדותם, והתעורר כוח מאחד של נפש ישראל הכוללת לעבודת ה', וע"י זה באה הגאולה. אילו היו מחזירים את הספרים, הגזרה הייתה בטלה אבל ישראל  היו נשארים מפורדים ומפוזרים דמוגרפית ובעיקר נפשית. הנפש הוא ביטוי לאחדות, וישראל עמדו על נפשם ביום הפורים, וכך לשונו:

"ואז מתעורר לנפש הכולל שהוא כח כנסת ישראל ובא גאולה, כמו שכתוב בכתבי קדש על פסוק, "פודה ה' נפש עבדיו" שהוא נפש אחת הכולל כל נפשות בני ישראל."

מעניין לעניין ובעצם אותו עניין - הקשר המהותי בין מצוות מחצית השקל לפורים כדברי המשנה בשקלים (פ"א מ"א-ג): "באחד באדר משמיעין על השקלים… בחמשה עשר בו שולחנות היו יושבין במדינה". מחצית השקל היא הכנה לתרומת הלשכה עבור קורבנות ציבור, שהיו מקריבים במקדש בזמן שהשנים כתיקנן ובית המקדש עומד על תילו. אבל גם בשנים הקשות בהן עם ישראל בגלות עומד על נפשו בצד הקיומי ללחום נגד אויביו, הצד הנפשי שלנו הוא אחד, וכל מי שמנסה לפגוע אפילו ביחיד מישראל כפוגע בכלל כולו.