בסיומה של שנת השמיטה, כל מי שיש לו הלוואה שפירעונה חל בשנה השביעית היא נשמטת, ולמלווה אסור לתבוע את החזרתה. והשאלה, כיצד דורשת התורה דרגה גבוהה כזו של וויתור על כסף, הרי זו הלוואה שיש להחזירה, ולפעמים זהו סכום גבוה מאוד שניתן כהלוואה וכיצד דורשת התורה שייהפך סכום זה למענק? התשובה היא, שאחרי שנה שלימה של הפקרת השדות ויצירת שוויון מעמדי, נוצרה אחווה ורעות בין כולם, כמו משפחה, ולכן באופן טבעי בן משפחה שנזקק להלוואה, ולמלווה לא חסר, הוא מוכן לוותר על ממונו ואומר "משמט אני" בנפש חפצה. כך מהווה שמיטת הכספים סיכום נאות של שנת השמיטה, ועמידה בהצטיינות במבחן האחווה.
כל הפירות המצויים כעת על העצים כבר שייכים לשמיטה.
גם בשוק אין פירות מיבול או איחסון שישית, למעט תפוחי עץ וכד' שחלקם מאחסון.
כל הירקות המצויים כעת בשוק גדלו בשמיטה ויתכן שיש עליהם דיני שביעית, כולל תותים ובננות, נוסף על כך כמעט לגבי כל הירקות בתקופה זו ישנו חשש איסור ספיחין, לכן חובה להקפיד לקנות את הירקות תחת הכשר.
מדברי התורה, מצוות השמיטה חלה רק בארץ ישראל שנאמר 'כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה''. בדברי התלמודים מצאנו דיונים בשאלת הקשר בין חובת השמיטה מהתורה לבין דינים שונים שרק כשהם מתמלאים יהיה חיוב השמיטה מהתורה. הפוסקים נחלקו בשאלה זו ביחס לתוקפה של השמיטה בזמן הזה, בה נעדרים תנאים מסוימים המשפיעים על חיוב השמיטה.
קרא עודבזמן שבית המקדש היה קיים, נאסרו כמה ממלאכות השדה שלושים יום לפני ראש השנה של שנת השמיטה. איסור זה הוא 'הלכה למשה מסיני', ונקרא תוספת שביעית. חכמים הרחיבו את זמן האיסור של תוספת שביעית וגזרו על חרישה בשדה תבואה כבר מחג הפסח, ובשדה האילן מחג השבועות. ככלל, לא נאסרו מלאכות דרבנן בתוספת שביעית, וגם מלאכות דאורייתא הותרו בה כאשר הן נעשות לצורך פירות שישית ולתועלתם. ורק מלאכות דאורייתא שתכליתן להכשיר את השדה ולהכינה לזריעה בשביעית נאסרו בתוספת...
קרא עודהשלכות מעשיות: לאור האמור ששמיטה בימינו היא מדברי חכמים, הרי שלמעשה כל דיני השמיטה הם מדרבנן, ובכלל זה: איסור עשיית המלאכות, חיובי מצוות ה'עשה' של 'ושבתה הארץ', קדושת השביעית של הפירות, ושמיטת כספים. אחת ההשלכות של שמיטה מדרבנן, היא שאפשר למכור קרקע לנכרי על פי היתר המכירה, ואין בכך משום הפקעה של מצוות השמיטה מן התורה, כיוון שבנסיבות מסוימות הקלו הפוסקים להפקיע מצווה דרבנן באופן זמני. כמו כן, במקרים מסוימים הפוסקים מקלים יותר בנוגע למלאכות שמותר...
קרא עודבמהלך ההיסטוריה היו שתי פעמים שארץ ישראל נתקדשה בידי עם ישראל בקדושה המחייבת את קיום המצוות התלויות בארץ. הקדושה הראשונה הייתה בכיבושיו של יהושע בן נון. כיבושים אלו המשיכו עם פטירתו ונסתיימו בימי דוד המלך, שהרחיב את שטחי כיבושו של יהושע. קדושה ראשונה זו בטלה עם חורבן הבית הראשון. הקדושה השניה הייתה עם עלייתו של עזרא הסופר ובית דינו. הם קידשו את רוב האזורים שהם ישבו בהם; היו אזורים שהם לא קידשו באופן מכוון, על מנת שבאזורים אלו לא יתחייבו במצוות...
קרא עודאוצר בית הדין הוא תקנה שהובאה בתוספתא (שביעית פ"ח ה"א-ב) ומבוססת על כך שהתוצרת החקלאית הגדלה בשמיטה היא הפקר, וכולם יכולים ליטול ממנה בשווה.
קרא עודהיתר המכירה הוא היתר שמבוסס על פסקו של שו"ת 'שמן המור' (יו"ד סימן ד). הוא אף נפסק בידי ר' יצחק אלחנן, ר' שמואל מוהליבר ור' יהושע מקוטנא והתבסס ברבות השנים בידי הרבנים הראשיים לדורותיהם, ובראשם מרן הרב קוק.
קרא עודהוראות למסיק זיתים בשמיטה - כולל הדרכה להקמת אוצר בית דין מקומי ותפעולו
במהלך השמיטה מזכירים רבים את פסיקתו ההלכתית של הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, שלדבריהם התיר...