אחת מברכותיו של בלעם, שבא לקלל ונמצא מברך היא: "מה טובו אוהליך יעקב משכנותיך ישראל כנחלים נִטָּיוּ כגנות עלי נהר כאהלים נטע ה'". אין מתאים יותר להחיל ברכה זו על העם היושב בארצו ובמשכנותיו הקבועים, כשמסביב נחלים שופעי מים, גינות ושדות פורחים, ועל כולם שרויה ברכת ה'. על כך מודים אנו לקב"ה בשנת השמיטה, ואנו מקדישים את עצמנו ללימוד ולהכרת תודה על הארץ הנפלאה.
השקיה בשמיטה מותרת בכמות ובתדירות הנדרשת לקיום הצמחים. לא מדובר ב'מדע מדויק' ולכן אין אפשרות לתת מינונים מדויקים, אך במידת האפשר יש למעט מההשקיה המתבצעת בכל שנה, הן בתדירות ההשקיה והן בכמות המים.
בכל הירקות המצויים כעת בשוק ישנה היתכנות שהם שייכים לשמיטה, כולל תותים ובננות, נוסף על כך כמעט לגבי כל הירקות בתקופה זו ישנו חשש איסור ספיחין (יוצאים מן הכלל ירקות בודדים: בטטה וחזרת), לכן חובה להקפיד לקנות את הירקות תחת הכשר.
מדברי התורה, מצוות השמיטה חלה רק בארץ ישראל שנאמר 'כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה''. בדברי התלמודים מצאנו דיונים בשאלת הקשר בין חובת השמיטה מהתורה לבין דינים שונים שרק כשהם מתמלאים יהיה חיוב השמיטה מהתורה. הפוסקים נחלקו בשאלה זו ביחס לתוקפה של השמיטה בזמן הזה, בה נעדרים תנאים מסוימים המשפיעים על חיוב השמיטה.
קרא עודבזמן שבית המקדש היה קיים, נאסרו כמה ממלאכות השדה שלושים יום לפני ראש השנה של שנת השמיטה. איסור זה הוא 'הלכה למשה מסיני', ונקרא תוספת שביעית. חכמים הרחיבו את זמן האיסור של תוספת שביעית וגזרו על חרישה בשדה תבואה כבר מחג הפסח, ובשדה האילן מחג השבועות. ככלל, לא נאסרו מלאכות דרבנן בתוספת שביעית, וגם מלאכות דאורייתא הותרו בה כאשר הן נעשות לצורך פירות שישית ולתועלתם. ורק מלאכות דאורייתא שתכליתן להכשיר את השדה ולהכינה לזריעה בשביעית נאסרו בתוספת...
קרא עודהשלכות מעשיות: לאור האמור ששמיטה בימינו היא מדברי חכמים, הרי שלמעשה כל דיני השמיטה הם מדרבנן, ובכלל זה: איסור עשיית המלאכות, חיובי מצוות ה'עשה' של 'ושבתה הארץ', קדושת השביעית של הפירות, ושמיטת כספים. אחת ההשלכות של שמיטה מדרבנן, היא שאפשר למכור קרקע לנכרי על פי היתר המכירה, ואין בכך משום הפקעה של מצוות השמיטה מן התורה, כיוון שבנסיבות מסוימות הקלו הפוסקים להפקיע מצווה דרבנן באופן זמני. כמו כן, במקרים מסוימים הפוסקים מקלים יותר בנוגע למלאכות שמותר...
קרא עודבמהלך ההיסטוריה היו שתי פעמים שארץ ישראל נתקדשה בידי עם ישראל בקדושה המחייבת את קיום המצוות התלויות בארץ. הקדושה הראשונה הייתה בכיבושיו של יהושע בן נון. כיבושים אלו המשיכו עם פטירתו ונסתיימו בימי דוד המלך, שהרחיב את שטחי כיבושו של יהושע. קדושה ראשונה זו בטלה עם חורבן הבית הראשון. הקדושה השניה הייתה עם עלייתו של עזרא הסופר ובית דינו. הם קידשו את רוב האזורים שהם ישבו בהם; היו אזורים שהם לא קידשו באופן מכוון, על מנת שבאזורים אלו לא יתחייבו במצוות...
קרא עודאוצר בית הדין הוא תקנה שהובאה בתוספתא (שביעית פ"ח ה"א-ב) ומבוססת על כך שהתוצרת החקלאית הגדלה בשמיטה היא הפקר, וכולם יכולים ליטול ממנה בשווה.
קרא עודהיתר המכירה הוא היתר שמבוסס על פסקו של שו"ת 'שמן המור' (יו"ד סימן ד). הוא אף נפסק בידי ר' יצחק אלחנן, ר' שמואל מוהליבר ור' יהושע מקוטנא והתבסס ברבות השנים בידי הרבנים הראשיים לדורותיהם, ובראשם מרן הרב קוק.
קרא עודבמהלך השמיטה נערכו נטיעות יזומות מטעם קק"ל, העוסקת בייעור אדמות המדינה. נטיעות אלו עוררו...
'מה ענין שמיטה להר סיני' זו אחת השאלות שמלווה את השמיטה, במכון התורה והארץ בשיתוף האגף...
6 שבועות, זה מה שנותר בסך הכל משנת הלימודים של השמיטה. אין מצב שאנחנו עוברים אותם בלי...
כאשר נערך דיון על היחס בין תורה לדרך ארץ, אמר רשב"י: 'אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת...
שלום וברכה ברצוני לדעת האם צמח פלפל וחציל שצמחו כבר בשנה שעברה, ובתקופה זו מלבלבים ופורחים נחשבים לספיחים?אם כן,האם...
האם מותר בשנת השמיטה לקחת מנגו שעדיין ירוק ולהכין ממנו "עמבה" השאלה היא כיון שהמנגו יכול לגדול ולהיות פרי ראוי לאכילה...