בפרשתנו אנו רואים את תחנוניו של משה רבנו להכנס לארץ ישראל. חכמים כתבו שהסיבה שבגללה משה כל כך רצה להכנס לארץ אינה בגלל שרצה להנות מטובה ומפירותיה של הארץ, אלא משום שרצה לזכות ולקיים את המצוות התלויות בארץ, שלא יכל לקיימם בעודו במדבר. משה רבינו לא זכה לכך בסופו של דבר, אך אנחנו שזכינו לכך יכולים ללמוד מעט מתחנוניו של משה, ולהעיר את הזכות שנפלה בחלקנו לחיות בארץ ולקיים את מצוותיה.
השקיה בשמיטה מותרת בכמות ובתדירות הנדרשת לקיום הצמחים. לא מדובר ב'מדע מדויק' ולכן אין אפשרות לתת מינונים מדויקים, אך במידת האפשר יש למעט מההשקיה המתבצעת בכל שנה, הן בתדירות ההשקיה והן בכמות המים.
בכל הירקות המצויים כעת בשוק ישנה היתכנות שהם שייכים לשמיטה, כולל תותים ובננות, נוסף על כך כמעט לגבי כל הירקות בתקופה זו ישנו חשש איסור ספיחין (יוצאים מן הכלל ירקות בודדים: בטטה וחזרת), לכן חובה להקפיד לקנות את הירקות תחת הכשר.
מדברי התורה, מצוות השמיטה חלה רק בארץ ישראל שנאמר 'כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה''. בדברי התלמודים מצאנו דיונים בשאלת הקשר בין חובת השמיטה מהתורה לבין דינים שונים שרק כשהם מתמלאים יהיה חיוב השמיטה מהתורה. הפוסקים נחלקו בשאלה זו ביחס לתוקפה של השמיטה בזמן הזה, בה נעדרים תנאים מסוימים המשפיעים על חיוב השמיטה.
קרא עודבזמן שבית המקדש היה קיים, נאסרו כמה ממלאכות השדה שלושים יום לפני ראש השנה של שנת השמיטה. איסור זה הוא 'הלכה למשה מסיני', ונקרא תוספת שביעית. חכמים הרחיבו את זמן האיסור של תוספת שביעית וגזרו על חרישה בשדה תבואה כבר מחג הפסח, ובשדה האילן מחג השבועות. ככלל, לא נאסרו מלאכות דרבנן בתוספת שביעית, וגם מלאכות דאורייתא הותרו בה כאשר הן נעשות לצורך פירות שישית ולתועלתם. ורק מלאכות דאורייתא שתכליתן להכשיר את השדה ולהכינה לזריעה בשביעית נאסרו בתוספת...
קרא עודהשלכות מעשיות: לאור האמור ששמיטה בימינו היא מדברי חכמים, הרי שלמעשה כל דיני השמיטה הם מדרבנן, ובכלל זה: איסור עשיית המלאכות, חיובי מצוות ה'עשה' של 'ושבתה הארץ', קדושת השביעית של הפירות, ושמיטת כספים. אחת ההשלכות של שמיטה מדרבנן, היא שאפשר למכור קרקע לנכרי על פי היתר המכירה, ואין בכך משום הפקעה של מצוות השמיטה מן התורה, כיוון שבנסיבות מסוימות הקלו הפוסקים להפקיע מצווה דרבנן באופן זמני. כמו כן, במקרים מסוימים הפוסקים מקלים יותר בנוגע למלאכות שמותר...
קרא עודבמהלך ההיסטוריה היו שתי פעמים שארץ ישראל נתקדשה בידי עם ישראל בקדושה המחייבת את קיום המצוות התלויות בארץ. הקדושה הראשונה הייתה בכיבושיו של יהושע בן נון. כיבושים אלו המשיכו עם פטירתו ונסתיימו בימי דוד המלך, שהרחיב את שטחי כיבושו של יהושע. קדושה ראשונה זו בטלה עם חורבן הבית הראשון. הקדושה השניה הייתה עם עלייתו של עזרא הסופר ובית דינו. הם קידשו את רוב האזורים שהם ישבו בהם; היו אזורים שהם לא קידשו באופן מכוון, על מנת שבאזורים אלו לא יתחייבו במצוות...
קרא עודאוצר בית הדין הוא תקנה שהובאה בתוספתא (שביעית פ"ח ה"א-ב) ומבוססת על כך שהתוצרת החקלאית הגדלה בשמיטה היא הפקר, וכולם יכולים ליטול ממנה בשווה.
קרא עודהיתר המכירה הוא היתר שמבוסס על פסקו של שו"ת 'שמן המור' (יו"ד סימן ד). הוא אף נפסק בידי ר' יצחק אלחנן, ר' שמואל מוהליבר ור' יהושע מקוטנא והתבסס ברבות השנים בידי הרבנים הראשיים לדורותיהם, ובראשם מרן הרב קוק.
קרא עודמדוע שמיטת כספים היא שיאה של שנת השמיטה? ומה הסיבה אם כן שהיא מתקיימת דווקא בסופה ולא...
האיסור לייצא פירות שביעית לחו"ל נוגע כנראה רק לפירות שמוציאים אותם כדי לאכול או לשתות...
מלאכת ניכוש העשבים נמנתה בברייתא בין המלאכות האסורות. פעולות הניכוש והכיסוח המוזכרות כאן...
במהלך השמיטה נערכו נטיעות יזומות מטעם קק"ל, העוסקת בייעור אדמות המדינה. נטיעות אלו עוררו...