"אז תרצה הארץ את שבתותיה" - התורה קושרת את עונש הגלות לאי קיום מצוות השמיטה. זהו עונש של 'מידה כנגד מידה' - עם שלא יודע לשמור על קדושתה של הארץ בקיום מצוות השמיטה, לא ראוי לחיות על אדמתה. יחד עם חזרה מהגלות והתנוצצות אורות של גאולה, יש להשתדל לקיים את השמיטה כהלכתה, כדי להיות ראויים לימים של גאולה, ולאחיזה איתנה בארץ.
הלבלוב והפריחה מתגברים במינים שונים. חיתוך ענף של עצי פרי, גם אם הוא מפריע, מותר רק כאשר הפירות שעליו לפני חנטה או אחרי שהגיעו לשליש גודלם. לכן, יש להוריד ענפים כאלה בזמן ולא להגיע לשלב הבעייתי.
בכל הירקות המצויים כעת בשוק ישנה היתכנות שהם שייכים לשמיטה, כולל תותים ובננות, נוסף על כך כמעט לגבי כל הירקות בתקופה זו ישנו חשש איסור ספיחין (יוצאים מן הכלל ירקות בודדים: בטטה, דלעת, חזרת), לכן חובה להקפיד לקנות את הירקות תחת הכשר.
מדברי התורה, מצוות השמיטה חלה רק בארץ ישראל שנאמר 'כי תבואו אל הארץ אשר אני נתן לכם ושבתה הארץ שבת לה''. בדברי התלמודים מצאנו דיונים בשאלת הקשר בין חובת השמיטה מהתורה לבין דינים שונים שרק כשהם מתמלאים יהיה חיוב השמיטה מהתורה. הפוסקים נחלקו בשאלה זו ביחס לתוקפה של השמיטה בזמן הזה, בה נעדרים תנאים מסוימים המשפיעים על חיוב השמיטה.
קרא עודבזמן שבית המקדש היה קיים, נאסרו כמה ממלאכות השדה שלושים יום לפני ראש השנה של שנת השמיטה. איסור זה הוא 'הלכה למשה מסיני', ונקרא תוספת שביעית. חכמים הרחיבו את זמן האיסור של תוספת שביעית וגזרו על חרישה בשדה תבואה כבר מחג הפסח, ובשדה האילן מחג השבועות. ככלל, לא נאסרו מלאכות דרבנן בתוספת שביעית, וגם מלאכות דאורייתא הותרו בה כאשר הן נעשות לצורך פירות שישית ולתועלתם. ורק מלאכות דאורייתא שתכליתן להכשיר את השדה ולהכינה לזריעה בשביעית נאסרו בתוספת...
קרא עודהשלכות מעשיות: לאור האמור ששמיטה בימינו היא מדברי חכמים, הרי שלמעשה כל דיני השמיטה הם מדרבנן, ובכלל זה: איסור עשיית המלאכות, חיובי מצוות ה'עשה' של 'ושבתה הארץ', קדושת השביעית של הפירות, ושמיטת כספים. אחת ההשלכות של שמיטה מדרבנן, היא שאפשר למכור קרקע לנכרי על פי היתר המכירה, ואין בכך משום הפקעה של מצוות השמיטה מן התורה, כיוון שבנסיבות מסוימות הקלו הפוסקים להפקיע מצווה דרבנן באופן זמני. כמו כן, במקרים מסוימים הפוסקים מקלים יותר בנוגע למלאכות שמותר...
קרא עודבמהלך ההיסטוריה היו שתי פעמים שארץ ישראל נתקדשה בידי עם ישראל בקדושה המחייבת את קיום המצוות התלויות בארץ. הקדושה הראשונה הייתה בכיבושיו של יהושע בן נון. כיבושים אלו המשיכו עם פטירתו ונסתיימו בימי דוד המלך, שהרחיב את שטחי כיבושו של יהושע. קדושה ראשונה זו בטלה עם חורבן הבית הראשון. הקדושה השניה הייתה עם עלייתו של עזרא הסופר ובית דינו. הם קידשו את רוב האזורים שהם ישבו בהם; היו אזורים שהם לא קידשו באופן מכוון, על מנת שבאזורים אלו לא יתחייבו במצוות...
קרא עודאוצר בית הדין הוא תקנה שהובאה בתוספתא (שביעית פ"ח ה"א-ב) ומבוססת על כך שהתוצרת החקלאית הגדלה בשמיטה היא הפקר, וכולם יכולים ליטול ממנה בשווה.
קרא עודהיתר המכירה הוא היתר שמבוסס על פסקו של שו"ת 'שמן המור' (יו"ד סימן ד). הוא אף נפסק בידי ר' יצחק אלחנן, ר' שמואל מוהליבר ור' יהושע מקוטנא והתבסס ברבות השנים בידי הרבנים הראשיים לדורותיהם, ובראשם מרן הרב קוק.
קרא עודכאשר נערך דיון על היחס בין תורה לדרך ארץ, אמר רשב"י: 'אפשר אדם חורש בשעת חרישה, וזורע בשעת...
מה עניין שמיטה להר סיני? ומה הקשר בין שמיטה ויובל לימי ספירת העומר? לעיתים אנו מקיימים את...
ה'חזון איש' התיר לעשות פעולות דרבנן כדי שהפרי לא יפחת מכל שנה, וכפי שהתיר הרמב"ם להשקות...
גידול ענבי מאכל וייצור יין ומיץ ענבים הקדושים בקדושת שביעית הם מהאתגרים המקצועיים...
שלום הרב - יש לי פירות בגינה בקדושת שביעית. האם מותר לי לקטוף הרבה ולהניח את הפירות מחוץ לחצר שאנשים יוכלו לקחת?