כלב רע

כלב רע

במקומות שונים נוהגים בעלי הכלבים לשחרר את הכלבים לשוטט וכאשר הם נטענים שהכלב מפריע לאחרים הם טוענים שהוא לא עושה כלום, האם יש ממש בטענות בעלי הכלבים?

הרב יצחק גרינבלט | תמוז תשע"ג

במוצאי שבת שמעתי על ילד שבא לבקר את סבו, והנה בחצר הבית הוא הותקף על ידי כלב, ובסופו של דבר הילד פונה לבית החולים מוגדר כפצוע קל עד בינוני.

 

במקומות רבים אנו פוגשים אנשים הבוחרים לגדל כלב או כל חיית מחמד. פעמים רבות בעל החיים מגלה לא מעט חיבה לבעליו, אך לאנשים הנחשבים בעיניו זרים, מגיב הוא בתוקפנות כזו או אחרת, במקומות שונים נוהגים בעלי הכלבים לשחרר את הכלבים לשוטט וכאשר הם נטענים שהכלב מפריע לאחרים הם טוענים שהוא לא עושה כלום, האם יש ממש בטענות בעלי הכלבים?

 

כלב רע

בגמרא במסכת בבא קמא אנו מוצאים שאסור לאדם לגדל כלב רע בתוך ביתו. דבר זה נכלל בכלל החיוב לאדם שלא להשאיר דבר סכנה ברשותו כמו סולם רעוע וכדומה. יש מן הפוסקים שדנו בחומרת האיסור, והגדירו אותו שהוא איסור מהתורה, שכל דבר המסכן בקביעות את הציבור נחשב בכלל הפסוק "לא תשים דמים בביתך" והלימוד הזה אינו כאסמכתא אלא כלימוד מפורש בפסוק (כך הרחיב בשו"ת בצל החכמה בהוכחות רבות כיד ה' הטובה עליו). איסור זה נפסק להלכה בראשונים ובאחרונים, והובא להלכה בשולחן ערוך (חו"מ סי' תט' ס"ג).

 

מהו כלב רע?

ודאי כאשר ישאלו הבעלים של הכלבים, האם הכלב שלכם רע? תשובה אחת תהיה בפיהם – "זה כלב טוב, הוא לא עושה כלום" אך מהי באמת ההגדרה של כלב רע? האם רק כלב הנושך הוא בכלל כלב רע?

 

הגמרא מביאה סיפור על אשה שהייתה בהריון, ובאה לשכנתה להכין חלות, כאשר נכנסה לחצר, כלב נבח עליה. בעלי הכלב אמרו לה, אל תחששי הוא לא עושה דבר, אך היא ענתה שזה כבר מאוחר מידי, שכבר היא הפילה את עוברה מרוב פחד. כבר ראיתי בעבר כלב הנובח על ילד, והילד מרוב פחד רץ לכביש!

 

בספר ים של שלמה למד מהמקרה שהובא בגמרא שכלב רע אינו רק כלב הנושך, אלא גם כלב המפחיד את הרבים על ידי נביחותיו הוא בכלל כלב רע. ועד כדי כך, שיש מן הפוסקים שכתבו שאף כלב שהוצאו שיניו, אם אין האנשים האחרים יודעים זאת, הוא גורם להם לפחד, ואין הוא יוצא מגדר של כלב רע. ואף המזיק לקטנים הינו כלב רע (ערוך השולחן)

כלב שאינו נובח, ואינו מפחיד את האחרים, ודאי שאין איתו בעיה כפי שפרש רש"י על הגמרא.

 

אז מה עושים עם כלב רע?

במקרה שאדם החליט לגדל כלב כזה, ודאי חובתו לשמור עליו, ודרך השמירה המובאת בפוסקים היא קשירתו על ידי שלשלאות הניכרות. כאשר האדם מרגיש שהכלב קשור, הוא כבר לא מפחד ממנו יותר.

 

אמנם ברמב"ם שכתב שאסור לאדם לגדל כלב, ולא הזכיר שהאיסור דווקא על כלב רע, יש שרצו להסביר שלשיטתו אפילו כלב קשור אסור, אך לא כך נפסק בהלכה. בשולחן ערוך פסק דווקא כלב רע, ולא כל כלב, וכתבו הפוסקים, שאין סברא לומר שכלב רע קשור יהיה אסור לגדל.

 

במידה והבעלים לא קושרים את הכלב, והכלב ממשיך להזיק לסביבה, מובא בהלכות השבת אבדה (שו"ע חו"מ סי' רס"ו) שלא רק שאין חובה להשיבו לבעלים אם יצא, אלא שאף מותר להורגו, ואין בכך צער בעלי חיים או חיוב תשלומים לבעלים.

 

גידול בעיר ספר

ישנם מקומות שבהם אנשים בוחרים לגדל כלב כדי לשמור על עצמם. בהלכה מופיע דבר זה כישוב ספר, שהוא קרוב לגבול ותפקידו להבריח גנבים או שאר אנשים מסוכנים.

בשולחן ערוך התיר במקום ספר לשחרר את הכלבים בלילה. ומצאנו בין הפוסקים האחרונים שכתבו שהזמן שהותר הוא רק זמן שאנשים כבר לא מסתובבים כלל (טל ברכה). ויש שכתבו שכיום אין המקומות מוגדרים כישוב ספר ולכן היתר זה כלל לא קיים היום (שאילת שלמה).

 

מתוך הדברים אנו למדים עד כמה האחריות על מגדל הכלב גדולה, ועד כמה חייב הוא במשנה זהירות לשמור על כלבו. גידול הכלב מספק לאדם הנאה, אך ודאי שעדיף הדבר שימצא האדם לעצמו סיפוקים אחרים שיתרמו לציבור, ולא יגיעו לדברים המזיקים לציבור.