קביעות למעשר

יח. 'קביעות למעשר' היא מושג הלכתי, הקובע מהם השלבים בתהליך הכנת הפרי לאכילה חשובה וקבועה, שמחילים חיוב הפרשת תרומות ומעשרות בפועל. 'קביעות למעשר' יכולה להיות באחד מן האופנים הבאים: הכנסת הפירות לבית;¹ מכירת הפירות; בישול הפירות; כבישתם במלח; כניסת שבת לאחר הקטיף.²

יט. נתינת פירות במתנה אינה כמכירתם, ולכן אינה 'קובעת למעשר'.³

כ. אם הכניסו את הפירות לחצר דרך שער החצר, 'נקבעו הפירות' למעשר, ואסור לאכול מהם אפילו באופן ארעי ללא הפרשה.⁴

כא. כל זה בחצר שהיא 'משתמרת', לאמור חצר שחפציו של אדם נשמרים בה או רשות פרטית שאנשים זרים אינם נכנסים לשם ללא רשות הבעלים.⁵ לדוגמה, כל חצר מגודרת שמצויה ליד בית שגרים בו נחשבת חצר המשתמרת.⁶