תוכן עניינים

הלכות תרומות ומעשרות

קיצור פסקי הלכות בענייני מצוות התלויות בארץ, בהוצאת מכון התורה והארץ

הלכות תרומות ומעשרות - תוכן עניינים:

פרק י"ד- דין התרומה ותרומת המעשר

facebook email whatsapp

א. יש לשמור על התרומה הגדולה ואסור לטמא אותה, להפסיד ולהשחית אותה. דבר זה נלמד מן הפסוק: 'מִשְׁמֶרֶת תְּרוּמֹתָי' (במדבר יח, ח).1

ב. הפוסקים נחלקו אם הפסד תרומה בצורה עקיפה (ב'גרמא') אסור מדאורייתא או מדרבנן.2 אך בזמן הזה אין הכוהנים אוכלים את התרומה, ובכל אופן היא נפסדת וכלה מאליה, ולכן מותר לגרום להפסדתה בצורה עקיפה.3

ג. נוסף על כך אנו חוששים לתקלה, שמא מאן דהו יאכל את התרומה הגדולה או תרומת המעשר.4 לכן מיד לאחר אמירת הנוסח, יש לשים את התרומה ותרומת המעשר בשקית ניילון, ואחר כך יש להניח אותן בפח.5

ד. אסור להשליך את התרומה למכל שמיועד לעשיית קומפוסט, שכן מצויים בו שאריות מזון בשלבים שונים של תסיסה וריקבון, ובהשלכתה - מפסידה.

ה. מי שרוצה בכל זאת להשתמש בתרומה לעשיית קומפוסט, ישמור אותה בביתו עד שתתחיל להרקיב ולא תהיה ראויה לאכילת אדם. במצב זה, מותר להכניס את התרומה למכל לעשיית קומפוסט.6

1.
  ירושלמי, חלה פ"ג ה"ב; רש"י, סוכה לה ע"ב, ד"ה שמכשירה; ס' התרומה, הל' א"י (תשע"ו) עמ' 173 והערה ס. אמנם לגבי איסור הפסד ייתכן שהרמב"ם סובר שאינו אלא איסור דרבנן, שכן למד איסור טומאה מ'בכל קדש לא תגע'; עי' שו"ת 'אחיעזר', סי' מ.
2.
   ערוך השולחן העתיד, זרעים, סי' פד סעי' ג.
3.
חזון איש, שביעית סי' ה ס"ק י.
4.
  כאמור, בתרומה גדולה ובתרומת מעשר חוששים אנו לתקלה, בניגוד לפירות שביעית. לכן הקלו בגרם הפסד.
5.
  ספר התרומה שם, עמ' 174; חזו"א, דמאי סי' טו ס"ק א ד"ה ועל; ואמנם במשפט כהן (סי' לח אות ג) כתב הראי"ה שעדיף לשרוף את התרומה הטמאה.
6.
   עי' התורה והארץ ד, עמ' 123-116, ובפרט עמ' 123.

ו. אסור לכוהן לאכול תרומה טמאה, אך מותר לו ליהנות משרפתה.1 לכן גם כיום, יכולים הכוהנים להשתמש בשמן זית של תרומה גדולה ותרומת מעשר שנטמאו, לצורך הדלקת נרות שבת.2

ז. לשם כך יש לטמא את השמן, לפני שאומר את נוסח ההפרשה.3 לאחר שהניח בצד את כל השמן שמיועד לתרומה גדולה ולתרומת מעשר (קצת יותר מאחוז)4 יכניס את האצבע לכל הבקבוקים או החביות שבהם נמצאות התרומה הגדולה ותרומת המעשר. את הבקבוקים והחביות הנ"ל ייתן לכל כוהן שיבחר.

ח. אסור לטמא את השמן לאחר אמירת הנוסח.

ט. אסור להדליק נרות משמן תרומה טמאה ביום טוב,5 אבל מותר להדליק את נרות החג משמן זה לפני כניסת החג.6

י. מותר לכוהנים להשתמש בשמן תרומה טמאה להדלקת נרות חנוכה, אם אין להם שמן אחר. אם יש להם שמן אחר, אסור להדליק בשמן התרומה, אך הם אינם צריכים לקנות שמן זית כדי שיהיה ברשותם שמן חולין.7

1.
רמב"ם, הל' תרומות פ"ב הי"ד; שם, פי"א ה"א.
2.
וכדעת רב חסדא בגמרא, שבת כג ע"ב; וכן פסקו: רי"ף, שבת דף י ע"ב מדפי הרי"ף; רשב"א, ריטב"א, מאירי, לשבת שם. ואמנם עי' רי"ד וריא"ז (פסקי הרי"ד, ירושלים תשכ"ד עמ' רלד; שם פסקי הריא"ז, עמ' קיט סעי' ז); וכן שנות אליהו, שבת פ"ב מ"א; שסוברים שאין להדליק בשמן שרפה בשבת (בערב שבת). והרמב"ם והשו"ע השמיטו דין זה; ועי' מרכבת המשנה לרמב"ם, הל' שבת פ"ה ה"ח; 'אור שמח' לרמב"ם, שם הי"א.
3.
  לרוב השמן נטמא בתהליך הייצור שהרי כולנו טמאי מתים (ראב"ד הל' נזירות פ"ה הט"ו; שו"ע יו"ד סי' שלא סעי' יט; ביאור הגר"א לשו"ע שם ס"ק לו), ואעפ"י כן ייתכן במקרים מסוימים שהשמן נשאר טהור. על כן יש לטמא אותו לפני ההפרשה.
4.
אמנם עי' המעשר והתרומה ח"א, עמ' יח, הערה (תחתית) נ, שם כתוב שאף שבזמן הזה מפרישים כלשהו לתרומה, בשמן שרפה יש מקום להפריש 1/50 כדינו, נוסף על תרומת מעשר.
5.
בין אם הנרות מיועדים ליום טוב עצמו ובין אם הם מיועדים לשבת שלאחר יום טוב; ועי' הערה 220.
6.
כי האיסור הוא רק ביום טוב עצמו, שכן אין שורפין קודשים ביום טוב; וכ"כ ריטב"א שם; שנות אליהו שם.
7.
לדעת הרמב"ם, הל' תרומות פי"א הי"ח, מותר אף לישראל אם אין לו שמן אחר, אך אפילו לדעת תוס', יבמות סו ע"ב, ד"ה לא, מותר לכוהן כשאין לו שמן אחר; וכן הוא מנהג ירושלים, עי' מנחת יצחק ח"ט, סי' קיט; וע"ע שערי שאול לגר"ש ישראלי, שבת, שיעור כו.

עוד בנושא ממכון התורה והארץ

2023 תשפ"ג © כל הזכויות שמורות למכון התורה והארץ