הטיפול בגינת הנוי הפרטית

עמוד ראשי  הטיפול בגינת הנוי הפרטית  עציצים בבית ובגן הנוי  קניית פרחים ועציצים

גן הנוי

פרק כח הטיפול בגינת הנוי הפרטית

דינים כלליים

א. אחד מעיקרי מצוות יישוב הארץ הוא שלא נעזבנה ביד האומות או לשממה. הרמב"ן כתב בספר המצוות (מצוות עשה ד) שאנו מקיימים מצווה זו בעצם ישיבתנו בארץ, כי בישיבתנו בה אין היא עזובה בידי האומות. קומה נוספת של מצווה זו היא הדאגה שארץ ישראל לא תהיה שוממה וחרבה. לפיכך מן הראוי לדאוג שהסביבה שאנו גרים בה תהיה מטופחת ומסודרת, ועלינו להשתדל לטעת עצי פרי וצמחי נוי שנשתבחה בהם ארץ ישראל.

אדם המטפח את גינת הנוי בכל שש השנים שקדמו לשמיטה, מן הראוי שבערב השמיטה יתכונן אליה היטב ויפעל כמה פעולות כדי שגם בשמיטה עצמה יהיו גן הנוי וסביבתו מטופחים ומסודרים.

ב. בגן הנוי אין למכור את הקרקע לגוי במסגרת 'היתר המכירה'. במקרים מיוחדים ניתן לפנות לוועדת השמיטה של הרבנות הראשית.

 

בית משותף

ג. בבית משותף, כשהבעלות על הגינה משותפת לכל הדיירים, יש לשכנע אותם שאפשר לטפח את הגינה גם בשמיטה באופנים המותרים, ללא עשיית מלאכות אסורות^[1]

ד. במידה והשכנים אינם מוכנים לשמור את השמיטה כראוי, יש להודיע כי התשלום עבור מיסי ועד הבית נועד רק עבור אחזקה מותרת של הבניין, ולא עבור המלאכות האסורות.

 

שכירות דירה

ה. מותר להשכיר בית או דירה עם גינה לאדם שאינו שומר שמיטה, ומומלץ לומר לו בשעת ההשכרה כי השנה היא שנת שמיטה ואין לעשות מלאכות האסורות בקרקע.^[2]

ו. במקרה של שכירות דירה, ושמירה על הגינה היא תנאי בחוזה השכירות, יש להבהיר לבעל הדירה כי כאמור השנה היא שנת שמיטה ואין לעשות מלאכות האסורות בקרקע.

 

בית בהליכי בנייה

ז. בית שנמצא בתהליכי בנייה, והסכם הבנייה כולל את פיתוח הגינה, מומלץ לציין בחוזה הבנייה שפיתוח הגינה ייעשה לפני השמיטה או לאחריה.

ח. במקרה שהבנייה הסתיימה בשמיטה, ומסביב לבית נותרו שאריות של חומרי בנייה שלא פונו לאתר מורשה, ויש חשש שבני המשפחה או אחרים יינזקו מהן, ניתן ליישר את שטח הגינה ולפזר מעליה שכבה של חצץ דק, ולאחר השמיטה לפתח את הגינה.

ט. קבלן שבחוזה הבנייה צריך למסור גינה כחלק מהסכם הבנייה, וללא פיתוח הגינה לא יקבל את מלוא התשלום, או לחלופין לא יוכל לקבל טופס אישור אכלוס ('טופס 4'), עליו לפנות לוועדת השמיטה על מנת למצוא פתרון ראוי לכך.

י. מותר לבצע עבודות פיתוח בגינה לצורך בנייה, אך לא לצורך שתילת צמחים חדשים.^[3]

יא. העברת עצים – אדם שמעוניין לבנות בשטח מסוים, ועליו להעביר את העצים שצומחים שם למקום אחר, מותר לו לגזום את העצים לנוף עד כמה שניתן לעקור את העצים ולהכניסם לתוך שקים מנותקים מהקרקע (במקרה של שקי פלריג יש להניחם על גבי משטח מנתק), ולאחר השמיטה יכול לנוטעם שוב. מותר להשקות את העצים כרגיל במהלך השמיטה. אם מדובר בעצי פרי, יש למנות מחדש שנות ערלה עם הנטיעה בקרקע לאחר השמיטה.

יב. מותר לאדריכל נוף לתכנן גינות גם בשמיטה, אף שייתכן שייעשו מלאכות אסורות בשמיטה.^[4]

 

הכנת הגינה בערב השמיטה

יג. כדי להימנע מבעיות רבות ומיותרות באחזקת גינת הנוי במשך שנת השמיטה, יש להיערך לפני השמיטה כראוי.

יד. יש לגזום את העצים השונים ככל האפשר ולטפל טיפול יסודי בעשבייה (הן בניכוש והן בריסוס מונעי נביטה) מבעוד מועד, כדי להימנע מפעולות אלו בשמיטה.

טו. במרבית המקרים, דישון מסודר ומתאים לפני שנת השמיטה יספיק, ולא יהיה כלל צורך בדישון במשך השמיטה, ובפרט דישון בדשנים איטיי-תמס ובזבלים אורגניים, אשר מתפרקים באיטיות ומספקים לצמחים את צורכיהם במשך כל השנה.

 

שתילת צמחים שונים

טז. מומלץ להקדים את שתילת הצמחים השונים בגינה כבר לאביב השישית, על מנת שהם ייקלטו כראוי. בשתילה מוקדמת לא יהיה צורך לטפל בצמחים החדשים בשמיטה, ומאידך גיסא אם הם לא נקלטו, יהיה ניתן להחליפם לפני השמיטה.

יז. דשא – יש להניח את מרבדי הדשא שבועות מספר לפני השמיטה, על מנת שהדשא ייקלט כראוי ויהיה ניתן לכסחו לפחות פעם אחת לפני השמיטה. דשא נזרע, יש לזורעו באביב ולהשקותו היטב על מנת שיהיה ניתן לכסחו לפני השביעית.

יח. עצי פרי המצויים בגוש (כפי שקונים בד"כ במשתלה) ניתן לשותלם עד כ"ט באב. עם זאת, מומלץ להקדים ולשותלם עד ט"ו באב מחשש להתפוררות הגוש. עצי סרק המצויים בגוש, ניתן לשותלם עד ערב ראש השנה.

יט. ניתן לשתול פקעות עד ערב ראש השנה, ולהנביטן בשמיטה בגשם.

כ. צמחים חד שנתיים שנזרעים ונאכלים, יש לוודא כי נבטו לפני השמיטה.^[5] צמחים חד שנתיים שנשתלים בגוש, ניתן לשותלם עד ערב ראש השנה.

להלן טבלה המסכמת את זמני השתילה הסופיים בערב השמיטה:

זמן הסיום	סוג הצמח	סוג הצמח	סוג הצמח	סוג הצמח
ט"ו באב	שתילת עצי פרי גלויי שורש	עצי פרי שיש חשש שהגוש יתפורר במהלך נטיעתם
כ"ט באב	שתילת עצי פרי בגוש
ט"ו באלול	שתילת עצי סרק גלויי שורש – לכתחילה	שתילת שיחי פרחים רב שנתיים ומעוצים – לכתחילה
כ"ו באלול	פרחים חד שנתיים חשופי שורש שאינם מיועדים לריח – לכתחילה	פרחים חד שנתיים שמיועדים לריח
ערב ראש השנה	העתקת עץ פרי עם גוש שמספיק לשבועיים	עצי סרק בגוש. עצי סרק גלויי שורש – בדיעבד	פרחים חד שנתיים חשופי שורש שאינם מיועדים לריח – בדיעבד	שתילת שיחי פרחים רב שנתיים ומעוצים – בדיעבד

 

כא. הצמחים הבאים הם רב שנתיים ונותנים פריחה שופעת במהלך השנה, ומומלץ לשתול אותם בערב השמיטה:

אספרג "מיירס", בגוניה פורחת עד, מיני בושמת, ביצן, גאורה קיפחת, גרמית משתרעת, דגניים רב שנתיים, דיאטס, דיכונדרה כסופה, דרדר חשוף פרי, דרדר מאפיר, המרוקליס, חד אבקן אדום, חוטמית זיפנית, חוטמית תרבותית, טולבגיה חכלילית, יהודי נודד ארגמני, ירקה, לנטנה לילכית וצהובה, לפופית הבטטה, מלפורה ארגמנית, מרווה "אינדיגו ספייר", מרווה גרג, מרווה צחורה, סיגל קיסוסי (סיגלית אוסטרלית), סנטולינה ירוקה, סנטולינה ננסית, סקבולה שופעת, עדעד קנרי, עינן מסרקי, צמרר אפריקני, רוזמרין, רוסליה שבטבטית, ועוד.

 

כב. גיזום בערב השמיטה: יש להימנע מגיזום עצים מבוגרים ושיחים בשביעית. לכן בשנה השישית מומלץ לגזום לגמרי את כל הצמחים הזקוקים לגיזום. גיזום העצים יתבצע באופן מקצועי, כמפורט להלן:

.1 עצים נשירים אמיתיים (שמוצאם מהאזור הממוזג או הים תיכוני) המשירים את עליהם בתחילת החורף, כגון: מיני מילה, אלון התבור, שקד מצוי, פנסית דו נוצתית, עצי פרי ורדניים אחרים וכדו', ושנגזמו במועדם בתקופת השלכת בחורף, תיקון הגיזומים שלהם וגיזומים משלימים יתבצעו בהם בסוף הקיץ והסתיו, כדי שלא יהיה צורך לגזום אותם בשמיטה.

.2 עצים "נשירים מאולצים" שאינם נושרים בארצות מוצאם החמות יותר ונושרים אצלנו בחורף הקר יחסית, כגון: סיסם הודי, צאלון נאה, מכנף נאה, סיגלון חד עלים, שלטית מקומטת (פלטופורום), אלביציה צהובה וכדו', ייגזמו בתחילת הקיץ של השנה השישית. גם עצים תדירי ירק, כגון: מיני פיקוס, אלון מצוי, אדר סורי, זית וכדו', ייגזמו כנ"ל. אם לא הספיקו לגזום, אפשר לגזום גם בסוף הקיץ בשוך החום.

גיזום לתיקון פריצות ולתיקוני עיצוב ייעשה במשך כל הקיץ לפני השמיטה.

.3 עצים מחטניים ייגזמו בסתיו לפני ראש השנה.

.4 גיזום עצים צעירים: יש להקפיד במיוחד על עיצוב העצים הצעירים לפני השמיטה, כדי להקטין את הצורך בגיזום בשביעית. ככל שהעץ יהיה בוגר יותר ומעוצב באופן מקצועי, הטיפול בו בשביעית יהיה פשוט יותר מבחינה הלכתית. מומלץ לרכוש במשתלה עצים מעוצבים בעלי שלד של 2–3 זרועות, וכך להימנע מעיצוב העץ בשמיטה.

.5 גיזום שיחים: מבחינה מקצועית, ברוב השיחים לא ייגרם נזק לצמח או למראהו אם הוא לא ייגזם במשך שנה אחת. לפיכך, ברוב המקרים אין היתר לגזום שיחים בשביעית. לכן יש להקפיד גם בשיחים על גיזום מקצועי לפני השמיטה. גיזום שאינו מקצועי עלול לגרום נזק רב לשיחים ולעצים.

.6 גיזום ורדים: אם יבוצע גיזום מדויק לפני השמיטה, יהיה אפשר לוותר על הגיזום החורפי בשמיטה ללא כל נזק לוורד. לאלה הקוטפים "קטיף יורד" בקיץ של השנה השישית לא יהיה צורך בגיזום בשמיטה. "קטיף יורד" הוא קטיף נמוך יותר מהרגיל בכל פעם, וכך הצמח מתנמך והולך עד סוף הקיץ, והוא נמוך יותר לקראת השמיטה.

 

הטיפול השוטף במהלך שנת השמיטה

כג. לאדם פרטי אין כלל היתר לזרוע צמחים או לבצע פעולות של הפיכת הקרקע, אוורורה וכדומה, גם לא בתוך הבית בקומות גבוהות, באדניות ובעציצים.

 

טיפול בעשבייה

כד. עשבייה חד שנתית, אם היא אינה מתפרשת על שטח גדול של הגינה אלא מהווה רק פגם אסתטי, עדיף שלא לנכש אותה.

כה. עשבייה הפוגמת באופן ניכר במראה הגינה או שצמיחתה מפריעה לצמחיית הגן לצמוח, וכן אם יש חשש שיסתתרו בה מזיקים שונים (נחשים ועקרבים), סדר העדיפויות להשמדתה הוא כדלהלן:

1. ריסוס במונעי נביטה שונים (ניתן להשיגם בחנויות גינון או אצל הגננים). מומלץ לעשות כן במיוחד במקומות 'מועדים' לעשבייה, ולרסס בתחילת החורף.
2. כיסוי האזור ביריעה שחורה (שחוסמת את האור).
3. ריסוס העשבייה הקיימת (ניתן להשיג את החומרים כנ"ל).
4. כיסוח הצמחים מעל פני הקרקע (בעזרת מכסחת דשא / חרמש מוטורי וכדומה).

כו. אין לעקור את העשבים עם שורשיהם.

 

גיזום וקטיף פרחים, עצים ושיחים

כז. גיזום שמטרתו שמירת הצורה הקיימת של הצמח בלבד – מותר, בתנאי שהצמח בוגר ואין הגיזום גורם להצמחה מחודשת. לפיכך מותר לגזום גדר חיה בוגרת וצפופה, צורת שער וכדומה. אולם אסור לגזום גדר חיה צעירה, שגיזומה גורם לצמיחה של ענפים חדשים אשר ממלאים את חלליה.

כח. גיזום ענפים המפריעים ליד מדרכה או בקרבת חוטי חשמל וכד', גיזום ענפים יבשים וחולים וכן גיזום לארבעת המינים וסכך לחג הסוכות – מותר, ובלבד שיהא ניכר שאינו גוזם לצורך הצמחת האילן (יש להקפיד בזמן גיזום זה שלא לפגוע באילנות ולהשחיתם).

כט. גיזום בטיחותי של ענפי עצים וכן תמיכה מכנית בעצים ובענפיהם אשר נעשה לצורך בטיחות או לבריאות העץ – מותר.

ל. מותר לקטוף פרחים מהגינה על מנת להניחם בבית, אך על הקטיף להיעשות בשינוי (לא לחתוך בגובה הרגיל).

 

השקייה

לא. השקייה לצורך קיום הצמחים מותרת. מן הראוי להימנע מהשקייה שמטרתה תוספת הצמחה.

לב. יש להשתדל למעט בהשקייה לעומת כמות ההשקייה בשנה רגילה ולהקטין מעט את תדירותה.

לג. יש להשקות מייד כאשר מופיעים סימני צימאון קלים בעצים ושיחים, ואין צורך להמתין עד שיופיעו סימני התייבשות בולטים (כיוון שאז כבר נגרם נזק ממשי לצמח).

לד. סימני צימאון כגון "התקפלות העלה" בשעות אחה"צ המאוחרות מצביעים על מחסור במים, אולם "כמישה חולפת" בשעות החום אינה בהכרח סימן לחוסר מים ממשי אלא לחוסר זמני בלבד, ואז אין עדיין צורך בהשקייה.

 

דישון

לה. בגן הנוי הפרטי די בדישון מתאים לפני השמיטה בדשנים איטיי תמס (קומפוסט וכדומה), על מנת לספק את כל צורכי הצמחייה בגינה. במקרים מיוחדים, כאשר מראה הגינה עלול להיפגע פגיעה ניכרת ללא תוספת דישון בשמיטה – הדישון מותר.

 

מלאכות להגנה על העץ והפירות

לו. בגינה הפרטית אין לעשות מלאכות שנועדו ליצירת פירות חדשים בעץ (כגון השקייה ודישון מכוונים בזמני הפריחה), אולם לאחר שהפירות חנטו, מותר לעשות פעולות על מנת לשמור על הפירות הקיימים.^[6]

לז. מותר לפרוס רשתות על העץ כדי להגן על הפירות ממזיקים שונים.

לח. מותר לעשות את כל הפעולות שנועדו עבור שמירה על העץ (נמלים וכדומה).

 

הטיפול בדשא

לט. במקרים שבהם נפגם מראהו האסתטי של הדשא פגיעה ניכרת כתוצאה ממחסור בדשנים, יש להתייעץ עם גנן הבקיא בהלכות השמיטה (יש לוודא תחילה שמצבו הגרוע של הדשא  נגרם ממחסור בחומרי הזנה ולא עקב חוסר מים או מחלות ומזיקים).

מ. כיסוח הדשא:

1. דשא מלא וללא קרחות יש לכסח כרגיל. יש להקפיד שלא לאחֵר בכיסוח, כדי שהכיסוח לא יגרום ל"מכת שמש" ולהצהבת הדשא ולאחר מכן לצימוח מחודש.
2. כיסוח דשא צעיר הגורם להתפשטות הדשא אסור. במקרה שעלול להיגרם נזק ניכר, אפשר להקל.
3. חיתוך קצוות (קנטים) מותר, כיוון שמטרתו שמירת הצורה הקיימת בלבד ולא הצמחה, ועדיף לעשות זאת באמצעות ריסוס.

 

הטיפול בוורדים

מא. השקייה מותרת לצורך קיום ולא להצמחה. יש להיזהר שלא לגרום להתייבשות, כיוון שהוורד רגיש למחסור במים.

מב. אין לבצע גיזום בשביעית.

מג. הסרת הפרחים היבשים לאחר הפריחה אסורה, כיוון שהיא גורמת להצמחה, אא"כ לא מתכוון לכך.

מד. ורדים בעלי ריח, יש לנהוג בהם קדושת שביעית והפקר.

 

 

 

[1] יש הסוברים שניתן להפקיר את חלקם של שומרי השמיטה בגינה בפני שלושה, כ"כ הרה"ג יעקב אריאל (באוהלה של תורה ח"ג סי' ט).

[2] מעיקר הדין אין להשכיר שדה לאדם החשוד על השביעית (ראה שבת הארץ פ"ח ה"ו), אולם מכיוון שאין ודאות שהלוקח יעשה דווקא בשמיטה מלאכות אסורות, מותר למכור או להשכיר לו.

[3] כדין מלאכה שאינה חקלאית בשמיטה, ראה פרק ד סעיף יב.

[4] מכיוון שאין ודאות שאכן הדבר ייעשה בשמיטה.

[5] אם הם נבטו אחרי ראש השנה, יש בהם איסור ספיחין, והם אסורים באכילה.

[6] בהלכה ישנן שלוש דעות ביחס לשאלת הטיפול בפירות, ומחלוקתם תלויה בהגדרת 'אוקמי אילנא' – האם המלאכות שהותרו הן מלאכות הנעשות עבור העץ או הפירות? ראה בהרחבה פירוט שיטות אלו בפרק ט, למעשה נקטנו כאן כדעת הסוברים ש'אוקמי אילנא' הוא גם ביחס לפירות, אך רק ביחס לאלו שכבר קיימים בעץ, כדעת הרב ישראלי.