אנציקלופדיה הלכתית - חקלאית

אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.

הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.

צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.

מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.

פרוייקט בסיוע משרד התרבות והספורט- מנהל התרבות.
המחלקה למכוני מחקר תורניים.
לתגובות והערות ניתן לפנות לכתובת המייל: h.david@toraland.org.il
 
חזור למפתח הערכים

גפן- ד. מבנה הצמח, האשכול והענב

ב"ה

מבנה הענב, אשכול הענבים והגפן

לחלקיו השונים של שיח הגפן נתייחדו עשרות שמות שונים, מונחים אלו הוגדרו כבר בתקופת המקרא והורחבו עוד יותר בימי חז"ל. ריבוי מונחים זה בולט במיוחד על רקע עצי מטע אחרים וחשובים שלהם לא נתייחדו שמות רבים ומגוונים לחלקיו השונים של העץ. שימוש במונחים מדויקים להגדרת חלקים שונים של הגפן על אף היותה שיח קטן מבין עצי הפרי של הארץ, מביא שוב למסקנה כי ההכרות עמו הייתה מיטבית, הוא היה נפוץ מאוד ולשם האחדה בין כל העוסקים בגפן, דייקו והשתמשו בשמות שונים לכל אחד מחלקי העץ בו נעשה שימוש, טיפול או עבודה. הדבר מלמד על העמקה וידיעה מדוקדקת כיצד מתנהג כל חלק בעץ, מה הם בעיותיו, כיצד ניתן לטפל בהם, וכיצד נכון להתנהג עימם.

 

משל הענבים הובא בדיואן שמואל הנגיד[1]: בן משלי:

"ואמר מה שחורים נאהבים/ ונשנאים לבנים או צהובים,

והם משקים ולא ירוו צמאים/ ענה זחים בגת נוטפים וזבים,

ומה הוא חוט אשר ראשי שחורים/  תפורים בו ואינמו נקובים,

והוא נמרץ ובניו ימחצו ראש/ בני אדם ענה אשכול ענבים.

 

ארכובה: בראשונים ישנם מספר הסברים לארכובה: גפן שהגזע שלו לאחר יציאתו מן האדמה נכפף ונמשך צמוד לאדמה ואחר כך נתעקם ועלה מן הארץ[2]. ביאור נוסף הוא שהארכובה היא הרכבה[3]. או הברכה, כשהגזע הראשון מכוסה לגמרי באדמה, ורואים רק את מקום יציאת הבריכה מן האדמה[4] או שמדובר בפרק שממנו יוצא האשכול.[5]

אשכול ענבים: cluster)) חלק הגפן המכיל את הענבים עשוי כרגיל 'שדרה' מרכזית, (שממנה מסתעפות ה'פסיגות'). הפסיגות מונחות זו ע"ג זו, ארוכות בחלקו העליון של האשכול ומתקצרות בסופו, בדרך זו האשכול מקבל צורת חרוט. משקלו נע בין 100 גרם ל400 גרם האשכול, ישנם צורות שונות לאשכול, ראה נספח

בד (arm/ Cordon): ענף שלד הרב שנתי של הגפן (זרוע). מבד זה יוצאות בכל שנה הזמורות החד שנתיות נושאות הפרי. ישנן בבד זה עיניים רדומות שמהן מתפתחות הזמורות בעונת הלבלוב.

בסיס הגזע (Crown): נקודת החיבור של הגפן עם הקרקע.   

גזע (Trunk): הענף המרכזי של הגפן העולה מהקרקע ומסתעף בראשו לשתי זרועות, הגזע הוא הזמורה הראשונית שמתפתחת בגפן, גובהו נקבע על פי מטרת השימוש בכרם, כרם מאכל או כרם יין וכן אם הבציר הוא ממוכן או ידני.

גרגר, גרגיר- שם נרדף לענב.[6]

זג- ראה קליפה.

זמורה (Cane): ענף  מעוצה נושא פרי.

זנב האשכול: אחת מפסיגות או קנוקנות האשכול, שמרכיבה עם קנוקנות אחרות את האשכול. [7] או סוף השדרה של האשכול[8] דין זה נשנה ביחס לדיני טומאה וטהרה, שחלק זה, על אף שלעיתים אין בו ענבים, עדיין נחשב חלק מהאשכול לגבי קבלת טומאה.[9]

חרצן/ חרצנה[10]- (seed) חלק הענב הנושא את המטען הגנטי הנחוץ להעמדת הדור הבא של הצמח.[11]

יד האשכול: (peduncle) עוקץ האשכול שמחוברת לזמורה, "אפילו ארוך הרבה"[12] דין זה נשנה ביחס לדיני טומאה וטהרה, שחלק זה, על אף שאין בו ענבים, עדיין נחשב חלק מהאשכול לגבי קבלת טומאה.[13]

יחור- זמורת גפן שניטלת על מנת להשרישה וליצור צמח חדש, בשל מבנה התאים של הגפן ניתן להשרישה בקלות יחסית ולהעמיד את הדור הבא של הצמח.[14]

כתף[15]- Shoulder)) בזמננו מקובל להגדיר כך את חלקו העליון של האשכול, ההסתעפויות הראשונות שלו. ראה נספח לסיכום הדעות השונות בהגדרת חלק זה.

לולבי גפנים- זמורת הגפן בשלבי הצימוח הראשונים שלה, עיין ערך "לולבי גפנים".

מפרק- ((node פקק בלשון חז"ל[16]. נקודה מעובה שממוקמת על הזמורה, מצוי בה הניצן, שממנו יתפתחו הזמורות והעלים.

נטף[17]- חלקו התחתון של האשכול; ענבים המחוברות בשזרה ויורדות[18] נטף, הוא שיהיו הענבים מונחים זו על זו עד שמכסים את עץ האשכול כמו ההדס המזרחי. אבל ביאור מלת נטף הוא המטפטף ר"ל שהוא כדבר שנטף וניגר זה על זה עד שנערם. וכל מה שאינו כך הוא מה שקראו ה' עוללת.[19]

נצר- ראה יחור.

נקודת ההרכבה- graft union

סגולא/ סגולה[20]- אחד משמותיו של האשכול, בערוך מובא שהניקוד "סגול" נקרא כך על פי צורת הענב.[21]

סעיף – (Spur) ענף בן שנה בעל 1- 6 עיניים (זמורה שקוצרה בזמירה).

עוללת[22]- אשכול ענבים ללא "כתף" וללא "נטף" ראה נספח לסיכום הדעות השונות בהגדרת חלקים אלו.

עוקץ הענב: (pedicel) נקודת החיבור בין הענב לאשכול[23]. נקודת החיבור נקראת ה'חותם', בשלב ההתפתחות הראשוני של הפרח, חלק זה נקרא עוקץ הפרח.

עין/ ניצן- (Bud) מצויה בבסיס פטוטרת העלה, מהווה את נקודת הצמיחה של הצמח (מריסטמה קודקודית Apical meristem) עין זו תופחת במשך עונת הגידול ומתכסה קשקשים עוטפים, באביב עין זו מלבלבת ונעשית שריג נושא תפרחות. העין בנויה מפקע ראשי ומספר פקעים צדדיים. ניתן לזהות בעזרת מכשור מתאים את תחילי העלים והתפרחות. בגפן ישנן גם עינים רדומות  dormant bud  העשויות להתעורר על ידי גירוי מיוחד כגון כריתת זרוע או גידום הגזע, עיניים אלה מצמיחות "ענפי מים" חזקי גדילה העשויים לחדש את נוף הגפן.

עיקר הגפן- גזע הגפן.

עלים- (leaves) תפקידם הוא לבצע את תהליך הפוטוסינתיזה של הצמח ובכך להטמיע בו סוכרים.

ענב[24] - פרי הענב מוגדר כ'ענבה' (berry)[25] הענבים מתפתחים בקבוצות המחוברות לשדרה  מסתעפת, והן מהוות את האשכול.[26] נקרא גם גרגר, גרגיר ופרידה. ישנם ענבים המתפתחים כתוצאה מהפריית הפרח, ענבים אלו הם בעלי זרעים. וישנם זנים בהם לאחר ההפריה העובר של הצמח מתנוון, והענב גדל ללא העובר, ענבים אלו הם ענבים פרתנוקראפיים- ללא זרעים. התפקיד הבוטני של של הענב הוא להוות מעטה של החרצן, שמעמיד את הדור הבא של הצמח.

ענפי לוואי (lateral shoot) ענפים קטנים המתפתחים מהפקע.

ענפי מיםWater sprout) / Sucker) זמורות חד שנתיות שיוצאות מהגזע.

פסיגות[27]- יחידת אשכול בעלת כתף ונטף[28] אשכולות אלו מרכיבים יחדיו את אשכול הענבים. הפסיגות מונחות זו ע"ג זו, ארוכות בחלקו העליון של האשכול ומתקצרות בסופו, בדרך זו האשכול מקבל צורת חרוט. על אף שפסיגות אלו מהוות חלק אינטגרלי מהאשכול, אם הורידו מהן את הענבים הן לא מוגדרות כאוכל, ואינן מקבלות טומאה.[29] ראה טבלה מסכמת להלן.

פקק- ראה מפרק.

פרח- (flower) מהווה את החלק הרפרודקטיבי של הצמח (רבייתי) ממנו מתפתח הפרי, חלקים מהפרח נעשים לגרעין, שממנו מועמד הדור הבא של הצמח.

פרט- ענבים בודדות שנתלשות מהאשכול במהלך הבציר, נחלקו התנאים בכמות הענבים הנושרות כאחת על מנת להיקרא כך.[30]

פרידה- שם נרדף לענב[31]

פרכיל- פרכילי ענבים כשהענבים כרותים עם הזמורה נקראין כך[32]: ויד הפרכיל - כשהענבים כרותים עם הזמורה, נקראים פרכיל. לשון פרכילי ענבים: השריג משריגי הדליה אם נחתך ובו אשכלות הענבים תלוים מדובר בענף דק, ולכן מדובר בענף ארוך על מנת שיהיה ניתן להשתמש בו. [33]

קליפה: skin הקליפה היא 'זג', שעוטפת את ציפת הפרי שבתוכה ה'חרצן' או ה'חרצנה'. הקליפה מכילה את עיקר חומרי הצבע של הענב.

קנוקנת ((tendril- כיום הקנוקנת היא גלגול של השריג והיא משמשת איבר היאחזות של השריגים בעמודים, חוטים וכדומה. היא מתפתחת מזמורת הגפן מחוץ לחיקי העלים[34] בחז"ל חלק זה הוזכר כחלק מהאשכול עליו מצויים הענבים.[35]

שדרה/ שזרה rhachis)) - הציר של התפרחת, שעליו יושבים הפרחים או הפירות. שדרה זו מחוברת לזמורת הגפן[36], בעת הבציר, משקלה של השדרה נע בין 2 ל5 אחוז ממשקל האשכול.

שוכת גפן- זמורה[37].

שורשים- (rootstock) ישנם זנים בהם מערכת השורשים היא שיפודית וישנם זנים בהם היא אנכית[38] והם מתפתחים היטב בקרקע מנוקזת היטב, תפקידם לעגן את הגפן בקרקע, לקלוט מים וחומרי הזנה ולאחסנם בצמח, וכן לייצר את ההורמונים הנחוצים לצמח. כנימת ה"פליקסורה" פגעה בשורשי הגפנים לקראת סוף המאה ה19 וגרמה כמעט להכחדתם של הגפנים בארץ ובאירופה, רק כנות גפנים אמריקאיות היו עמידות לכנימה זו.

שריג (Shoot): ענף ירוק בן פחות משנה.

Scion- החלק העילי של הגפן שמהווה את יחידת היצרנות שלה.

 

נספח: חלק הענב

 

חתך של פנים הענב, ניתן לראות בענב הימני את מיקומו של מרכז הענב, מיקומם של הסוכרים (sugar), החומצות השונות (malic acid, tartaric acid) ושאר המרכיבים בענב.

בענב התחתון ניתון לראות את את צינורות ההובלה של הענב ( vascular bundles), חלקי החרצן (seed) ומיקומם, וכן את הציפה (flesh).

 

 

 

ביבליוגרפיה:

פליקס, הגפן ושיר הכרם במקורות, מגדים ח, סיוון תשמט.

פליקס, שביעית חלק א עמ' 99

אנציקלופדיה לחקלאות ג, 175

אנציקלופדיה מקראית כרך ב עמוד: 541

פאהן, א, אנטומיה של הצמח.

סריג וזהבי, 1997, 3 – 24.

Grapevine Structure and Function, Texas A&M University

Wine Grapevine Structure, pp 4-5 in '''Winegrape Varieties in California'', University of California

Parts of the Grape Vine: Roots

B. Carroll, Rootstocks for Grape Production, Oklahoma State University

Parts of the Grape Vine: Shoots

Parts of the Grape Vine: Flowers and Fruit

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 



[1] בן משלי שצד.

[2] רמב"ם כלאים ח, י, וכן הבינו בדבריו רדב"ז ומהר"י קורקוס. רמב"ן ב"ב פג, א, ר"ן ב"ב פג, א, רע"ב כלאים ז, א, ועי' שו"ת הרא"ש כלל כ סי' טז.

[3] ריבמ"ץ כלאים ז, א, רבינו גרשום ב"ב פג, א, ר"ש ז, א, רשב"ם ב"ב פג, א, רא"ש כלאים ז, א.

[4] תוס' ב"ב פג, א ד"ה הרכובה, רבינו יונה ב"ב פג, א, מלאכת שלמה ז, א, שנות אליהו ז, א, תפארת ישראל ז, א.

[5]במשנה פאה ז, ד הובא ש"עוללת שבארכובה אם נקרצת עם האשכול הרי היא של בעל הבית ואם לאו הרי היא של עניים"ר"ש פאה ז, ד. שבארכובה - יחור שבזמורה שתלוין בו אשכלות הרבה, רמב"ם פירוש המשניות פאה ז, ד. וארכובה, הם הפרקים שבזמורות.

[6] משנה פאה ז, ד, מדות ג, ח, טהרות ג, ג.

[7] ערוך ערך "זנב".

[8] ר"ש עוקצין א, ג.

[9] משנה עוקצין א, ג.

[10] הביטוי "חרצנה" הוזכר בירושלמי מעשרות א, ב.

[11] ברכות כב, א, פסחים מא, ב.

[12] רע"ב עוקצין....

[13] משנה עוקצין א, ג, ספרא שמיני פרשה ט תחילת פרק יא (ט)

[14] פאהן, 337.

[15] תוספתא פאה (ליברמן) ג, יא.

[16] פליקס, שביעית, 99.

[17] תוספתא פאה (ליברמן) ג, יא.

[18] ריבמ"ץ, ר"ש פאה ז, ד.

[19] רמב"ם פירוש המשניות פאה ז, ד.

רא"ש פאה ז, ד.

נטף - היינו בשולי האשכול אחר שכלו הענפים המתפצלים הנה והנה מן השדרה יוצאין הגרגרים מן השדרה עצמה ותכופין זה לזה ונוטפין ויורדין עד למטה, וכשהן תכופות ונוטפות זה על זה נקראים נטף וכשהן מפורדות זה מזה אין כאן נטף ונקרא שם אותו אשכול עולל לפי שהוא כעולל לפני האיש כנגד שאר האשכולות:

[20] ירושלמי פאה ז, ד.

[21] ערוך ערך סגל.

[22] משנה פאה ז, ד, תוספתא פאה (ליברמן) ג, יא.

[23] ירושלמי ברכות ו, א, י, ע"א. וכן: תוספתא עוקצין א, א: 'עוקץ עינב'.

[24] ראה דברים לב, יד: "ודם ענב תשתה חמר".

[25] פרי בעל פריקרפ עסיסי ועבה בדרך כלל, שניתן להבחין בו בשלושה רבדים, חלק חיצוני המכיל חומרי צבע, חלק אמצעי עבה ועסיסי, וחלק פנימי קרומי.

[26] אנציקלופדיה לחקלאות, חלק ג עמ' 176.

[27] משנה עוקצין א, ה, בספרי דברים וזאת הברכה פיסקא שנז מובא: מה פסגה זו מופרשת מן האשכול ואינה מופרשת כך קבורתו של משה מותאמת מן ההר ואינה מותאמת והגיא ביניהם.

[28] ערוך ערך "פסג".

[29] משנה עוקצין א, ה, ראה ר"ש ורא"ש במקום. אם נותר באשכול ענב אחד עדיין ניתן להגדירו כאוכל, וחלים עליו דיני טומאה וטהרה. נחלקו הראשונים האם מדובר בחלק האשכול הקטן ביותר המצוי בתחתית האשכול (זנב האשכול) או מחלקו העילי של האשכול, ראה תוספות יום טוב כאן.

[30] משנה פאה ו, ה. ראה רמב"ם מתנות עניים ד, טו, ישנם פרטי הלכה נוספים ביחס לדיני פרט, ראה ברמב"ם שם בהרחבה..

[31] ירושלמי ברכות ו, א.

[32] ר"ש עוקצין א, יד. ביצה ל, ב.

[33] רב"ם פירוש המשניות עוקצין א, ג.

[34] פאהן, 83.

[35] ערוך ערך "זנב".

[36] ירושלמי פאה האמצעי שבאשכול הוא קרוי שדרה לפי שהוא דומה לשדרה שהצלעות מחוברות בה כך מן האמצע מתפצלין אשכולות קטנים הנה והנה וקרי להו פסיגין.

[37] רש"י במדבר יג, כג.

[38] carroll

toraland whatsapp