אנציקלופדיה הלכתית-חקלאית הוא פרוייקט חדש מבית מכון התורה והארץ, שמרכז מידע מקצועי והלכתי השייך לכלל תחומי החקלאות (הצומח והחי) ומהווה רקע חשוב לכתיבה הלכתית בנושא המצוות התלויות בארץ.
הערכים מובאים בשני חלקים: החלק המדעי-מקצועי ובעקבותיו הדיון ההלכתי.
צוות הכותבים של האנציקלופדיה כולל אנשי מדע מעולם האקדמיה, הנחשבים למומחים בתחומם, ורבנים פוסקי הלכה הבקיאים במצוות התלויות בארץ ובפרטי הלכותיהם.
מטרת האנציקלופדיה היא להביא בפני הקורא את הידע הקיים בסוגיות אלו, ואינה מהווה ספר פסיקה הלכה למעשה.
כתיבה: הרב בניהו שנדורפי
2. זיהוי שיעור הזית לאור הממצאים שבידינו
הזית הוא מן המינים שנשתבחה בהם ארץ ישראל, חלק משבח זה הוא ששיעורי תורה נקבעו על פי פירות אלו.[1] רוב שיעורי התורה,[2] חיובי ואיסורי האכילה[3] שיעור טומאה באהל המת[4], וטומאת נבלה[5] הינם בכזית, דהיינו לפי שיעור נפח הזית, ולא על פי משקלו[6], אך מכיוון שמדידה בנפח היא מסובכת יותר לאנשים, יש מן הפוסקים שתרגמו את המידות למידות משקל[7].
כפי שיפורט להלן. במשך הדורות ביארו הפוסקים מהו שיעור זה, שיעורים וזיהויים שונים נאמרו בשיעור זה, חלקם לפי הזית וחלקם על פי היחס בין הזית לבין שיעורים אחרים של חז"ל. קולמוסים רבים נשברו על סוגיה זו של שיעור הזית, אין בכוונת ערך זה להכריע בשאלה זו, וכל אחד ינהג כמנהגו וכפסיקת רבותיו.
כמו כן יש לציין כי בבואנו לדון בשיעורי התורה השונים יש לזכור כי ישנה שונות בין אזורים שונים בעולם, בין זנים שונים, בפעולות החקלאיות שנעשות עבור הצמח, בגיל בעל החיים, ועוד. למשל תרנגולות מאותו זן הטלה מטילות בצעירותן ביצים במשקל ממוצע של 30 גרם, ולאחר כשתי עונות הטלה מטילות ביצים במשקל ממוצע של 67 גרם! כך שיש לבחון את ההשוואות למציאות ימינו בזהירות מתאימה.
הממצא הארכיאולוגי: ישנם היום עצים (בגת שמנים, הרי יהודה והגליל) שגילם המשוער הוא קרוב לאלפיים שנה ואף יותר מכך ופירותיהם דומים בגודלם לפירות העצים המצויים היום[8].
בערים הרומיות פומפי והרקולנאום שבאיטליה נמצאו גלעינים, פירות כבושים שלמים בתוך כלים, ענפים ועלים של זיתים שהשתמרו 1700 שנה מתחת לאפר בעקבות התפרצות הר געש, גדלם הוא כשל הזיתים המצויים כיום[9].
במצדה נמצאו גם 56 גלעינים (2.8% מכלל הגרעינים שנבדקו באתר) של זני "שאמי" ו"תופאחי" נפחם הממוצע הוא כ10 סמ"ק, ולעיתים אף 13 סמ"ק.[10]
הזיתים המצויים כיום: הזנים של הזית שגדלים היום בארץ ישראל ומקובל להגדירם כזיתים שמקורם קדמון הינם: נאבאלי[11] שנפחו הוא 5 סמ"ק[12], סורי שנפחו הוא 3 סמ"ק[13], ומאליסי. הזית הבינוני המצוי היום בשווקים (כולל זיתי יבוא) הוא בנפח של 4-5 סמ"ק, אם כי הזן הגדול ביותר יכול להגיע בממוצע ל16 סמ"ק[14].
ר' יוסף שוורץ בספרו תבואות הארץ מציין כי באזור הרי הלבנון ישנם זיתים שמגיעים אף לכדי חצי ביצה[15]. ז. עמר מציין כי באי רודוס ישנם זיתים המגיעים ל17- 20 סמ"ק[16].
כאמור בערך זית, בפרק זני הזית, בזמן חז"ל היו זנים שונים של זיתים, הזן ששימש לצורך מידות התורה הוא זית אגורי: "כזית שאמרו לא גדול ולא קטן אלא בינוני זה אגורי"[17], שיעור זה כולל את הגרעין[18]. זית זה מזוהה כזית הסורי[19] או הנבאלי[20]. אף על פי שבימינו אין הזית בגודל של חצי ביצה, יש הסוברים[21] שבזמן חז"ל היה הזית גדול יותר, אך בגאונים[22] כתבו שאין לומר שהזית השתנה.
בין האחרונים קיימות כמה דעות ביחס לזית:
את שיעור זית כחצי ביצה עם קליפה שיערו ב50 סמ"ק[23], 29 סמ"ק[24]-27 סמ"ק[25].
את שיעור זית כשליש ביצה, או כחצי ביצה בלי קליפה שיערו ב:17-25.6 סמ"ק[26].
המשערים לפי הזיתים שלנו יש שכתבו לשער ב9 סמ"ק[27], ויש שאמרו עד 7.5 סמ"ק[28]. ויש שכתבו בין 3 ל5 סמ"ק[29].
גודלו של הזית נאמר גם כדבר שבו יש לשער את החור בעציץ על מנת להחשיבו כעציץ נקוב[30] ובמידות זמננו יש ששיערו בין 2 ל4 ס"מ[31]. ראה בהרחבה בערך עציץ נקוב.
הרחבה- היחס בין הזית לשאר השיעורים
לדעת פוסקים רבים שיעור כזית נלמד מהיחסיות שלו ביחס לשיעורי תורה אחרים, כגון ביצה, כותבת ועוד.
ביחס לביצה[32]: שיעור הוא כחצי ביצה[33] מעט פחות מחצי ביצה[34], קטן מ 4/9 מביצה[35]. קטן משליש ושלוש שמיניות ביצה,[36] קטן משליש ביצה[37] יותר מרבע ביצה[38]. ויש שכתב שאפילו שש זיתים אינם כביצה[39].
הפוסקים דנו האם מדובר בביצה עם קליפתה[40], או בביצה ללא קליפתה[41]. וכן דנו האם הביצים שמצויות היום קטנות מהביצים שעליהם דיברו חז"ל[42] והאם יש לשער את שיעור הזית ביחס לביצה של חז"ל[43], או ביחס לביצה שלנו[44].
ביחס לאגוז: קטן מכאגוז[45]
ביחס לגרוגרת[46]: קטן מכגרוגרת[47] או גדול מגרוגרת[48] והעירו על דבריהם[49].
ביחס לכותבת: בכותבת יש שני זיתים[50].
שיעור כזית הוא לפחות מאחד לשישים מפרס[51].
הסוברים שאין להשוות כיום בין הזית לשאר השיעורים: הגאונים[52] כותבים שאין לתת שיעור מהו גודל זית אלא יש לעשות לפי מה שנראה בעיניים שהוא זית בינוני. גם הרמב"ם[53], למרות שלגבי מידות רבות כתב ודקדק בשיעוריהם[54], לא כתב שיעור למידת כזית. מדבריהם עולה שאין למדוד את הזית לפי שיעורים אחרים, אלא לפי הזית המצוי, וכך נקטו בין האחרונים שעיקר הדין לשער לפי זיתים שלנו[55].
להרחבה נוספת ראה:
שיעור כזית – בירור דעת הראשונים והאחרונים", הרב חיים בניש, בתוך בית אהרן וישראל נ, כסליו תשנ"ד.
"בעניין שיעור כזית", הרב חיים בניש, בתוך בית אהרן וישראל נג, תשנ"ד.
הידורי המידות, הרב הדר יהודה מרגולין.
"קונטרס שיעור כזית", הרב אהרן כהן, בתוך "ארכה מארץ מדה", סיוון תשע"ח.
הרב בועז אופן, פרי עץ הגן כסליו תשנ"ח.
אנציקלופדיה תלמודית ערך זית (שיעור).
[1] בבלי ברכות מא, ב.
[2] בבלי ברכות מא, ב. וראה ספרא אחרי מות פרשה ח פרק יא "אין אכילה פחותה מכזית", מלבד טומאת אוכלים ויום כיפור ששיעורם הוא שונה ראה בבלי יומא פ, א.
[3] ראה רמב"ם מאכלות אסורות יד, א.
[4] משנה אהלות ב, א. רמב"ם טומאת מת ב, א.
[5] תורת כהנים סוף שמיני, משנה חולין ט, א, רמב"ם שאר אבות הטומאה א, א.
[6] רמב"ם חמץ ומצה ה, יב, פיה"מ חלה ב, ו, פאה ח, ה, עדיות א, ב. מגיד משנה עירובין א, יב, ראה גם שו"ת אבקת רוכל סימן נג.
[7] ראה כף החיים קסח ס"ק מה-מו, ותפו ס"ק א, חמדת ימים (ח"ג חודש ניסן סדר מוציא מצה), בן איש חי (שנה ראשונה מסעי אות ב, צו אות לד) אורחות יושר פרק יא, יפה ללב ח"ג תעא ס"א, פתח הדביר סימן קצ.
[8] כסלו "גודלם של הזיתים בימי חז"ל" ע' 25 (ושם מביא מקורות לזה) עצים אלו רובם מהזן הסורי וחלקם נבאלי (כמו העץ בנבי סמואל) והם מניבים זיתים כמו עצים מזנים אלו המצויים היום.
[9] מ. כסלו "גודלם של הזיתים בימי חז"ל" ע' 27 על פי הממצאים במוזיאון העירוני בנאפולי.
[10]י' תבק, "שגשוג החקלאות בארץ ישראל התקופה הרומית על פי הממצאים הבוטניים ממצדה", עבודת מסטר, אוניברסיטת בר אילן, תשס"ו (הובא אצל כסלו, "גודלם של הזיתים בימי חז"ל" ע' 26). ראה מ. כסלו "הכל לפי דעתו של רואה – הערכה מחודשת של שיעור כזית", בד"ד 16, תמוז תשס"ה, אוניברסיטת בר אילן), שכתב ש25 גרעינים במצדה זוהו כזן שאמי ו20 כזן תופאחי.
[11] מ. כסלו (ע' 431), ערך בדיקה של גרעינים שנמצאו במצדה לגרעינים של זן נבאלי, ומצא התאמה כמעט מלאה של 10 תכונות.
[12] מ. כסלו "גודלם של הזיתים בימי חז"ל".
[13] מ. כסלו "גודלם של הזיתים בימי חז"ל".
[14] ע"פ פרופ' שמעון לביא, מובא אצל כסלו, גודלם של הזיתים בימי חז"ל, הליכות שדה 149 ע' 23, 26. בספר כזית השלם (הרב ישראל פינחס באנדער, ע' 23 ובהערה 32 שם) כתב בשם מועצת הזיתים בארה"ב שרגילים לדרג את הזיתים לפי גדלם, הגדול הוא 15 סמ"ק, הקטן 3 סמ"ק והגודל הממוצע הוא כ6 סמ"ק.
[15] תבואות הארץ, פרק תוצאות הארץ. ראה ז. עמר שיעור הזית הגדול; בין מציאות לחישוב הלכתי" אמונת עתך 114 שכתב שנראה כוונתו לזן שאמי, תפאחי, או ג'לט. ראה בספר מצוות זמניות הלכות פסח (לרבי ישראל ב"ר יוסף הישראלי, ספרד, מאה הראשונה לאלף השישי): "וכשנרצה לשער שיעור הזית ר"ל כזית אגורי, והוא מן זיתי ארץ ישראל, והוא כגדול שבזיתים אשר בארצינו זאת".
[16] ז. עמר שיעור הזית הגדול; בין מציאות לחישוב הלכתי" אמונת עתך 114.
[17] משנה כלים יז, ח, רמב"ם מאכלות אסורות יד, א כתב "כזית בינוני", וביאר בערוך השולחן יו"ד פח, ה שזה משום שאגורי זה שם מקום, וצריך לידע בכל זמן לפי הבינוני שלו. ביחס לזית אגורי ראה ספרי כי תבוא רצז, ירושלמי ביכורים א, ג, אור זרוע הלכות סעודה סימן קע, הלכות פסחים סימן רנו, וכ"כ גם רש"י ברכות לט, א. ראה רש"י יומא פ, א, ד"ה והתניא, ראבי"ה (ברכות סימן קז), תפא"י על המשנה בכלים שם, כן משמע גם ברמב"ם הנ"ל שכתב רק זית בינוני, ולא הזכיר אגורי. ראה משנה אחרונה כלים יז, ח שמשווה בין זית אגורי לזית בינוני. ראה שיעורין של תורה סימן א אות ג (ע' ח).
[18] בבלי ברכות לט א, ועיין תוספות ישנים יומא עט, א.
[19] מ. כסלו "פרי הזית כמידת נפח" ע' 428-429.
[20] מ. כסלו, הכל לפי דעתו של רואה – הערכה מחודשת של שיעור כזית.
[21] ט"ז יו"ד מד, יב עפ"י הים של שלמה.
[22] ספר האשכול הלכות חלה בשם הגאונים.
[23] שיעורין של תורה שיעורי המצוות אות כז, הרב מנחם אדלר בקובץ בית אהרן וישראל נג, תשנ"ד.
[24] עפי ההנחה שדרהם הוא 3.2 גרם, ראה בן איש חי (שנה ראשונה מסעי אות ב, צו אות לד) ופוסקים נוספים (הובאו בשיעורי תורה סימן ב אות ה) שכתבו ששיעור כזית הוא 9 דרהם בהנחה שדרהם (טורקי) שוקל 3.2 גרם כמו שכתב הגר"ח נאה בשיעורי תורה (סימן א אות ג). שיעור כזית כ9 דרהם מקורו בהנחה שכזית הוא חצי ביצה בקליפתה וביצה היא 18 דרהם שכן ביצה היא רביעית ומחצה (רי"ף פסחים פ"י קט, ב, מדפי הרי"ף, ושו"ת הרא"ש כלל יד סימן ה) ורביעית היא 27 דרהם (כמו שכתב הרמב"ם בפירוש המשנה לעדיות פ"א מ"ב). כשיטה זו כתבו: אור לציון מבואות לשיעורי המצוות ענף ה (בהנחיה למעשה, למרות שמעיקר הדין סובר שהשיעור קטן יותר), יחווה דעת ח"א סימן טז (וכתב זאת בגרמים, ועיין לעיל, ולאחר מכן חזר בו והקטין את השיעור לפי חישוב דרהם קטן יותר כדלקמן). בשיעורי תורה שם העיר על דבריהם על פי שיטתו שאין לשער בביצה בקליפתה אלא בביצה בלי קליפה.
[25] ראה בן איש חי שנה ראשונה מסעי אות ב, צו אות לד, בהנחה שדרהם הוא 3 גרם ולא ל3.2, (כפי שנקטו: מידות ומשקלות של תורה פרק ל, מידות ושיעורי תורה פרק ל, לב ים סימן א, הידורי המידות ח"ב פ"ו, ארכ"ה מארץ מדה פ"ד, ועוד). כשיטה זו כתב הרב עובדיה יוסף בשיטת השו"ע שזית חצי ביצה (חזון עובדיה פסח דיני כרפס אות ה ודיני מוציא מצה אות טו).
[26] הגר"ח נאה (שיעורי תורה סימן ג אות יב, ע' קצא) שיער חצי ביצה בלי קליפה ב25.6 סמ"ק, אך כתב למעשה לחשב ב28.8 סמ"ק בגלל מה שנשאר בין השיניים (וזה כשיטת הפוסקים שהביא שביצה היא 9 דרהם, עיין לעיל), ובשיעורי ציון (עמוד ע) כתב לשער ב27 סמ"ק.
ושליש ביצה בקליפתה שיער הגר"ח נאה (שיעורי תורה סימן ג אות יג ע' קצה) ב17.3 סמ"ק, וכעין זה כתב בשיעורי ציון (עמוד ע).
הרב בניש במאמריו שיער את הזית כחצי ביצה בלי קליפתה ב22.5 סמ"ק (על פי חישובו שהביצה קטנה יותר מאשר מה שכתב הגר"ח נאה), וכן כתב בהידורי המידות (ע' כד) אם נחשב את הקליפה לפי הנראה לעינים (10%) ולא לפי השיעור שכתבו הפוסקים (25%).
באור לציון (הנ"ל) כעיקר הדין לחומרא, לפי חישוב זית כחצי ביצה בלא קליפה כתב שיעור של 21 סמ"ק, ואת חישוב שליש ביצה בקליפתה (6 דרהם) שיעור ב19 סמ"ק. החזו"ע (שם) שיער שליש ביצה (לחולה וזקן) 6 דרהם – 18 סמ"ק. בהידורי המידות (ע' כד), שיער שליש ביצה בקליפתה שהיא 50 סמ"ק, או חצי ביצה בלי קליפתה שהיא 37.5 סמ"ק 17-20 סמ"ק.
[27] דבר חברון הנ"ל, וכתב לשער בזן הנבאלי שהוא עד 7.5, אך התאים את זה לשיטת הרשב"א שזית רבע ביצה, והקטין את הביצים, וכתב שב9 סמ"ק (שליש מצת מכונה) וודאי יוצא ידי חובה.
[28] הרב בניש, על פי הזיתים הגדולים ביותר מזן סורי ונבאלי שמצא.
[29] הרב מרגולין ("שיעור הכזית והרביעית ביחס לממצאים", מוריה רמג-רמז, טבת תשנ"ז) על פי זן סורי רגיל. ראה לעיל מה שכתב הרב בניש שאי אפשר לשער בפחות מ3.4 סמ"ק על מנת שכזית בפרס לא יהיה בטל בשישים.
ולשיטת הרמב"ם שפרס הוא 3 ביצים אפשר לפחות מ3 סמ"ק.
[30] משנה עוקצין ב, י שיעור הנקב בעציץ על מנת להחשיבו כנקוב הוא "כדי שיצא בו שורש קטן", ראה בבלי שבת צה, ב, שמדובר בנקב גדול מנקב של כונס משקה, וקטן מנקב של מוציא זית, ראה רמב"ם תרומות ה, טו, פיה"מ דמאי ה, י שכתב: "והוא פחות מכזית", במאירי (שבת צה, א נאמר שהוא פחות מכזית מעט.
[31] עיין חזו"א שביעית כב, א שכתב שאין אנו בקיאים במדויק, ראה דרך אמונה תרומות ה, ציון ההלכה תעה, קריינא דאיגרתא, ששיעור זה הוא 2 ס"מ על 2 ס"מ, ראה הליכות שדה 67 עמ' 7 שכתב שמדובר בנקב מעוגל, דהיינו כ2.5 ס"מ, ראה מנחת יצחק ח, צב שנוטה לשער ב2 ס"מ אבל כשאפשר יש לחשוש לשיעור של 4 ס"מ. בשבט הלוי ח, רלב שלמרות שברור ששורש קטן לא מגיע ל2.5 ס"מ, מ"מ יש להחמיר בזה כיוון שיצא מפי גדולים.
[32] ההשוואה לביצה היא שבית הבליעה לא מחזיק יותר משני זיתים כמובא בכריתות יד, א, ביומא פ, ב הובא שבית הבליעה לא מחזיק יותר מביצה, ואם כן הדבר עומד בסתירה לסוברים ששיעור כזית הוא קטן יותר מחצי ביצה. בישוב סתירה זו נאמרו מספר הסברים.
[33] עיין תוספות עירובין פ, ב, ד"ה אגב, יומא פ, א, ד"ה "ושיערו חכמים", חולין קג, ב, ד"ה חלקו, פסקי תוספות חולין שם אות רעב. וכך סוברים ראבי"ה פסחים סי' תקכה (עמ' 164), מרדכי סוף פסחים (הוב"ד בתרומת הדשן סימן קלט וח"ב סימן כו), אגודה (עירובין פ"ז סימן פו, פסחים פ"י סימן צז) בשם תוספות, מהר"י וויל (סימן קצג), מהרי"ל (סדר הגדה סימן לא), ב"י או"ח ושו"ע תפו, יש"ש חולין פ"ג סי' פח ("קבלה בידינו מבעלי התוספות"). ראה פר"ח תפו שכתב שאי אפשר לטעון שכזית הוא חצי ביצה מכיוון שזה סותר את המוחש.
גם דברי הגמרא בכריתות (יד) שאומרת שבית הבליעה מחזיק שני זיתים אינו מובן בזיתים גדולים (ראש אפרים ח"ג טז, מנחת ברוך סימן עה ענף ב, שו"ת חת"ס או"ח קכז), ויש שיישבו (חזו"א סימן לט ס"ק י) שיש להחשיב את כל מה שיכול לבלוע בפעם אחת אף שאין זה בבת אחת. הוכחות נוספות לכך הביאו אחרוני זמננו מכמה מקומות: אין קומץ מחזיק פחות משני זיתים (רמב"ם מעשה הקרבנות יג יד) וזה לא יתכן בזיתים גדולים, ויש שדחו (שש"ת סימן א ס"ק ז) שבימיהם היו הידיים גדולות יותר. בגמרא (ביצה טז ע"א) מבואר ששמנונית הסכין יתכן שיהיה בה כזית.
[34] מג"א סימן תפו, כתב זאת מחמת הקושיא שכותבת פחותה מביצה, ובכותבת יש שני זיתים. אכן בתרומת הדשן (פסקים וכתבים סימן כו) יישב שהיחס בין כותבת לביצה תלוי במחלוקת תירוצים, וע"ע צמח צדק החדש למשניות סוף יומא, וישועות יעקב סימן שא.
[35] או"ח תט (הובא כי"א גם בשו"ע בסימן שסח ס"ג) שכתב ששיעור שתי סעודות הן 8 ביצים. ראה ב"י וב"ח בסימן תט, והפר"ח בסימן תפו דחה שיטה זו, ועיין ביאור הגר"א בסימן שסח שדן בגירסה הנכונה בשו"ע, מג"א תפו. ועיין עוד באור הגר"א למשלי כב ט בשם הזוהר שכתב שלוש עשיריות של ביצה.
[36] כן כתב הפר"ח (תפו) בדעת רש"י, ואכן רש"י בכמה מקומות (עירובין ד, א, ד"ה פרס, פסחים מד, א, ד"ה ומשני מאי וד"ה פרס, ע"ז סז, א, ד"ה כל שטעמו, כריתות יב, ב, ד"ה פרס) נוקט כשיטת ר"ש (ועיין בשיעורין של תורה סימן יא שכתב שדעת רש"י לא ברורה לחלוטין). ועיין עוד רש"י מנחות עה, ב, שם עולה שזית קטן כרבע ביצה. נראה שכך היא גם שיטת הראב"ד ( שבת שם) שכתב על דברי הרמב"ם "קרוב הוא ואינו מכוון".
[37] רמב"ם עירובין א, ט, שבת ח, ה, המאירי בעירובין פ, ב, בשם הגאונים וכן נראה מהרי"ף עירובין כז, א, רא"ש עירובין ח, ג, רשב"א תורת הבית שער התערובות סי' יב, ריטב"א עירובין פב, ב, או"ז עירובין קפד, רבנו ירוחם נתיב יב חלק טז, נתיב טו אות כט, מגיד משנה על הרמב"ם עירובין א, ט, כן הוכיח מדבריהם בשיעורין של תורה סימן יא, וכתב כן גם בדעת ר"ת בתוס' יומא פ, ב, (וע"ע בשבח פסח לבעל הזרע אמת דיני מצה אות ח שמוכיח כן בדעת הרי"ף והרא"ש). ראה שו"ע או"ח שסח, ג, ותט, ז.
[38] הרשב"א (משמרת הבית בית ד שער א) בחישוב של תערובת כתב "חמש עשרה בצים שהן הרבה מששים זיתים". כעין זה היה המנהג תימן ראה בעריכת שולחן מהדורא קמא ח"ג ע' רצב (ומועתק שוב במהדורה שניה בח"ו עמוד ק), ובשו"ע המקוצר סימן צא סעיף טז הערה מא שכתבו שבסדרים כת"י כתבו שיעור כזית מצה כרבע ביצה. וע"ע בעץ חיים למהרי"ץ אגדתא דפסחא ע' קטו שכתב פחות משליש.
[39] "פסקי רבותינו באשכנז בדור הסמוך לגזרות ק"ט" נדפס בקובץ המועדים, פסח ח"א, מוריה ירושלים תשס"ה, סעיף ח.
[40] כן משמע מדברי התוספות בקושייתם, שכן אם מדובר על ביצה בלי קליפה לא קשה (וכפי שאכן יישב הגר"א בסימן תפו), וכן כתבו בדעת התוספות בערך מילין ערך זית, וארכ"ה מארץ מדה פ"ה (ובשיעורי תורה סימן ב אות ד ע' קפט דחה הבנה זו בדברי התוספות, וראה להלן שהחזו"א כתב מקור לשיטה זו).
כן משמע גם בחיי אדם (כלל ג סו"ס יב שכתב שזית הוא כשליש רביעית) ובבכור שור (סוטה ה, א, שהזכיר מנין של זיתים ביחס למספר ביצים בקב, ושם וודאי מדובר בביצה בקליפתה).
וכן עולה מהפוסקים ששיערו את הזית ב9 דרהם, שזה שליש של 27 דרהם שחישב הרמב"ם (בפירוש המשניות לעדיות פ"א מ"ב) את רביעית (שהיא ביצה וחצי) וכמו שכתב בשיעורי תורה סימן ב אות ה (ע' קלג) בדעתם (ודחה את דבריהם מחמת זה).
וכן כתבו בשו"ת בנין ציון החדשות סימן ל, משנה ברורה סי' תפו ס"ק א.
[41] שו"ת נוב"י קמא או"ח סי' לח; תוספת שבת סי' שסח; באור הגר"א או"ח סי' תפו; חזון איש (או"ח סימן לט ס"ק יז וסימן ק ס"ק ו), שיעור בית הבליעה כביצה נאמר ביחס לטומאת אוכלין (יומא פ, א, הנ"ל) ושם משערים בביצה בלי קליפה, עיין עירובין פג, א, שנחלקו בזה תנאים והרמב"ם (טומאת אוכלין פ"ד א) פסק שזה ביצה בלא קליפה.
[42] עיין צל"ח פסחים קטז ע"ב, ושו"ת חת"ס או"ח סימן קכז, ומעשה רב להגר"א סימן קה, וחזו"א סימן לט ועוד.
[43] צל"ח שם, וראה שערי תשובה ומשנה ברורה סימן תפו.
[44] חת"ס שם, בית שלמה או"ח קז, חסד לאברהם תנינא או"ח עו.
[45] בבלי שבת פא, א, ורש"י ד"ה כזית וד"ה כהכרע. ראה משנה כלים פ"ג מ"ב, ורש"י ברכות מא, ב, ד"ה שיעורן ועי' רוקח סי' שכט (הובא בב"י או"ח סי' קצז) שהוכיח מכאן שכזית קטן מכאגוז וסיים אבל נ' כזית גדול בעינן כו'.
[46] היחס בין גרוגרת לביצה נתון במחלוקת בין התנאים כמובא בעירובין פ, ב, נאמר ש18 גרוגרות זה שיעור שתי סעודות, ובעירובין פב, ב, נחלקו תנאים כמה ביצים זה שיעור שתי סעודות. לשיטת ר' יוחנן בן ברוקה שתי סעודות הן שש ביצים, ולשיטת ר' שמעון שתי סעודות הן 5 ושליש ביצים. הרמב"ם (עירובין פרק א הלכה ט) פסק כר' יוחנן בן ברוקה – "שתי סעודות שהן כשמונה עשר גרוגרות שהן כששה ביצים בינוניות" וכתב עוד (שבת פרק ח ה"ה) "וגרוגרת אחד משלשה בביצה". ומכיוון שגרוגרת גדולה מזית כמובא ב מהבבלי שבת צא ע"א. והריטב"א שבת עו, ב, (מהדורא אחרת, נדפס בסוף המסכת) כותב שבגרוגרת יש כמה זיתים. ההתוספות (יומא פ, א, ד"ה ושיערו חכמים, ועירובין פ, ב, ד"ה אגב אורחא) הוכיחו מגודל הגרוגרת את הגודל המקסימלי שיכול להיות הזית:
[47] עי' שבת צא, א, מהו דתימא כל שהוא לאפוקי מגרוגרת כו' ושם בבעיא של זרק כזית תרומה כו', ותוס' ערובין פ, ב, ד"ה אגב ותוס' ותו"י יומא עט, ב, ד"ה לומר וחולין קג, ב, ד"ה חלקו ותוי"ט כלים פ"ג מ"ב.
עיין באור הגר"א או"ח סי' קצו ס"ק ב שגרוגרת היא פחות מכזית, וראה חי' מהרצ"ח לברכות מח, א, שתמה עליו, ועי' בהקדמת תקלין חדתין למס' שקלים שטס"ה וצ"ל יותר מכזית, ועי' ס' עליות אליהו בעלית קיר עמ' 79 ובס' נפש חיה להר"ר מרגליות סי' רי.
[48] מג"א תפו ביישוב שיטת הרמב"ם, וכתב שמה שעולה מהגמרא בשבת שזית קטן מגרוגרת מדובר על זית קטן ולא על זית בינוני (גם בלקוטי מהרי"ל (נה) כתב שהזית חצי ביצה והגרוגרת שליש ביצה), ובכך מיישבים את הסתירה באופני ההשוואה השונים בין זית וביצה.
[49] נודע ביהודה או"ח קמא לח, ישועות יעקב או"ח שא (ד"ה "והנה שיעור גרוגרת").
[50] בבלי כריתות יד ע"א. פרי חדש סימן תפו.
[51] עיין נוב"י או"ח קמא לח, שדן האם ניתן להגדיל את שיעור הפרס, עיין במאמרו של הרב בניש בהערה 3 שמטעם זה לא רצה לשער בזית הסורי, על מנת שהזית לא יהיה קטן מ3.4 סמ"ק שזה אחד משישים מפרס של 4 ביצים (200 סמ"ק לפי שיטתו).
[52] תשובות הגאונים הרכבי סימן רסח. אשכול הלכות חלה בשם רב שרירא גאון. אוצר הגאונים תחילת מסכת ביצה.
[53] כן הוכיחו מסתימתו הרב בניש, הרב מרגולין, והרב יונתן כהן (אור תורה תשס"א).
[54] ראה למשל בדבריו בפירוש המשניות עדיות א, ב וכלים ב, ב, והקדמה לפירושו למנחות, והלכות עירובין א, יב.
[55] שיעורין של תורה סימן יא, אך בשיעורי המצוות כתב את השיעור לפי שליש ביצה. וכך היא דעת החזו"א לפי עיקר הדין (ראה שיעורין של תורה סימן יא, וכך כתב גם במכתב בסוף ספר הלכות חג בחג הלכות פסח, אגרות חזו"א א קצד, ומכתב הרב חיים קנייבסקי שנדפס במקראי קודש הלכות פסח וע"ע בספרו או"ח סימן לט אות ו, ארחות רבנו ח"א ע' קעד) אך למעשה הורה שיעור גדול יותר. ר' עקיבא יוסף שלזינגר (תל תלפיות, שבט תרסא, מובא אצל הרב בניש במאמרו "שיעור כזית – בירור דעת הראשונים והאחרונים"). ראה הרב בניש, שיעור כזית – בירור דעת הראשונים והאחרונים", ו"בעניין שיעור כזית". הרב דוב ליאור (שו"ת דבר חברון או"ח סימן תקיט, דבר חברון מועדים ע' צג וע' קח. שיעור זה מתאים לדברי כמה מן הפוסקים שנקטו שיעור כזית קטן: הגר"ח מוואלזין (שערי רחמים מנהגי הגר"ח אות נא), ר' יוסף מסלוצק (שם אות קסה בהגהה) וכפי שביארם בשיעורין של תורה שם, הנצי"ב (מרומי שדה פסחים לט ע"ב), עדות בשם האבני נזר מובאת במאמרו של הרב בניש בשם הגרש"ז אויערבך.
שבי דרום, ת.ד 18, ד.נ הנגב, 8536900
טל 08-6847325
דוא"ל Machon@toraland.org.il
